שופט בית המשפט לענייני משפחה בקריות, אריה נאמן, דחה תביעה שהגיש אדם בדרישה לקבוע לו הסדרי ראייה עם הכלבה שגידל במשותף עם חברתו לשעבר.
בראשית דבריו נעזר השופט בכתובים ובפירוש אבן עזרא, על מנת להבהיר את התייחסותו הכללית לתביעות מעין זו אשר הונחה לפניו על ידי התובע.
השופט סיפר, כי עם הגעת התביעה לשולחנו, "נזכרתי בדברי הלקח והמוסר שהשמיע לנו החכם מכל אדם, שלמה המלך, בסיפרו 'קהלת': "כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם - כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל" [קהלת ג,ט] – מפרש רבי אברהם בן עזרא (המאה ה-11), אחד מפרשניו המובהקים של המקרא: "זה הפסוק על מחשבות בני אדם שלא חכמו והשכילו, כי בראותם שמקרה אחד לאדם ולבהמה בחיים ובמוות, חשבו כי רוח אחד לכל ואין לאדם מותר מן הבהמה"; הֶבֶל איפוא לחשוב כי "ּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן".
לאור זאת דרש השופט מהתובע להבהיר מה העילה המשפטית לדרישתו, תוך שהוא דוחה את הגישה הרואה בכלב חלק ממשפחה.
פרקליטו של התובע הבהיר, כי העילה המשפטית של התובענה הינה למעשה 'חלוקת שימוש במטלטלין משותפים' כשלשיטתו מדובר בכלבה משותפת לו ולתובעת, ומכח שיתוף קנייני זה הינו זכאי לשימוש משותף בכלבה 'פ'.
לאור ההבהרה ומתוך בחינת הראיות, קבע השופט כי "כאשר מביטים על מכלול הנתונים, ובממצאים האובייקטיביים שהוגשו לבית המשפט, ניתן לקבוע שהתובע לא הצליח להרים את נטל הראיה ולהוכיח שלצדדים הייתה כוונת בעלות משותפת על 'פ' ו/או כוונת שיתוף ספציפית בה".
"הבעלות על 'פ' נרשמה על שמה של הנתבעת לבדה ובנסיבות כפי שפורטו לעיל 'פ' נותרה בחזקתה הבלעדית של הנתבעת ומבלי שהתובע דואג להסדיר עם הנתבעת "הסדרי ראיה" כלשהם; בנוסף חלפו שנה וחצי עד שמחליט התובע לנקוט בהליך כלשהו על מנת לעמוד על זכויותיו הנטענות. לאור כל האמור אין אלא לדחות את התביעה", סיכם השופט והורה לתובע לשלם לחברתו לשעבר 3,000 ש"ח הוצאות משפט.