במהלך שולחן עגול בנושא עתיד לימודי האזרחות שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה פרופ' יולי תמיר שרת החינוך לשעבר: "אנחנו חברה שאין בה ליבה ושני הדברים המרכזיים, דמוקרטיה וזכויות אדם – פה הם נושא שנוי במחלוקת. יש בתי ספר שלא מדברים בהם על זכויות אדם, כי חושבים שכשאומרים "אדם" אומרים "ערבי".
תמיר תיארה את המצב של הילדים הערבים שבבית ספר כופים עליהם נראטיב אחד(ציוני) וברחוב הם נחשפים לנראטיב אחר (נראטיב ערביי ישראל) "אני לא יודעת אם לכפות על קבוצה נראטיב שהיא דוחה אותו – האם התוצאה היא לא איזה תגובת נגד, ענף שככל שתכופף אותו בחזרה כך הוא יכה בך. אני לא בטוחה שזה עוזר." עוד הזכירה תמיר את הצבעת אי האמון כנגדה בעקבות שני משפטים על הנכבה בספר הלימוד "'המגזר היהודי ראה בהקמת מדינת היהודים עת שמחה – והערבים ראו בזה אסון לאומי בסוגריים נכבה'. תמיר סיימה את דבריה בכך "שמורים שמכניסים היום דיון על הנכבה לבתי ספר יהודים הם נרדפים".
ד"ר אריק כרמון נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי "לישראל אין חינוך פוליטי. דחקנו החוצה את הנושאים החשובים שתכליתם ליצור אזרח חיוני מעורב ואכפתי, שהתהליך הפוליטי זורם בדמו – ודחקנו את זה ל"חינוך לאזרחות". כרמון הוסיף כי עד הקמת המדינה, התקיים שילוב בלתי רגיל של יסודות פדגוגיים ואידיאולוגים ופלורליזם של בתי הספר שהיו מאבני היסוד של "המדינה שבדרך".
כידוע חוק חינוך ממלכתי ביטל את הזרמים וסגר את שערי בית הספר בפני הזרמים הפוליטיים. "בשנים האחרונות" אמר כרמון "אין דבר יותר ניטרלי מהחינוך לאזרחות – אם יש משהו שהוא נטול אידיאולוגיה בישראל, זה לימודי האזרחות. הדיון היום (על רק פיטורי ועדת לימודי האזרחות במשרד החינוך) הוא לנוכח איום אמיתי, על הדבר הזה (לימודי אזרחות) שהוא כבר עלוב ומושפל. מי שחושב שצריך לצקת לתוכו אידיאולוגיה – יציקת אידיאולוגיה לתוך משהו שהוא מלכתחילה עלוב- הוא דבר מסוכן!"