ראש הממשלה בנימין נתניהו, הורה השבוע לעיריית ירושלים ולמשרד לביטחון פנים, לדחות בשבוע את הריסת גשר המוגרבים המחבר את רחבת הכותל המערבי עם הר הבית.
הסיבה: אזהרות שקיבל ממצרים ומירדן, לפיהן הריסת הגשר תמקד את ההפגנות בכיכר תחריר בנושא הישראלי, וחשש למהומות גם בממלכת ירדן עקב המעשה. ההחלטה שוב עוררה את השאלה הנצחית, עד כמה תקפה הכרזתו ההיסטורית של מוטה גור 'הר הבית בידינו', מה עוד שכאן אפילו לא מדובר בהר הבית: הגשר נמצא מחוץ להר, בשטח הכותל המערבי.
מדינת ישראל מרחיבה את מדיניות 'הרגישות' ו'ההתחשבות המיוחדת' מהר הבית גופו, גם אל הכתלים החיצוניים, והשטחים שלמרגלותיהם. בקצב הזה יבקשו מחר הירדנים זכות וטו גם בקשר לשטח הגן הארכיאולוגי, או לפעילות ברובע היהודי. נכון שבהסכם השלום עם ירדן מוזכר המעמד המיוחד של ירדן בהר הבית – וישראל הפרה את הסעיף הזה כשבפועל השאירה את המעמד המיוחד של הוואקף הקשור לרשות הפלשתינית – אבל ההשפעה של ירדן גולשת מחוץ להר עצמו, ולמעשה לאיזור הכותל.
בציבור הישראלי נוצר הרושם, כאילו 'הלכה למשה מסיני' היא, שיהודים ובני שאר הדתות יעלו 
בציבור הישראלי נוצר הרושם, כאילו 'הלכה למשה מסיני' היא, שיהודים ובני שאר הדתות יעלו להר-הבית רק דרך שער המוגברים, ואילו כל שאר השערים יהיו פתוחים לבני דת האיסלאם בלבד
להר-הבית רק דרך שער המוגברים, ואילו כל שאר השערים יהיו פתוחים לבני דת האיסלאם בלבד. הקביעה הזו לא כתובה בתורה, וגם לא בגמרא. מדובר בהחלטה ישראלית עצמאית. נניח שבאמת, מסיבות מדיניות שונות והתחשבות במצרים ובירדן, לא ניתן לשקם לפי שעה את הגשר המעפיל לשער המוגרבים. נניח. אבל להר הבית הרי יש עוד שערים, וכולם בשטח ריבוני ישראלי. מה איתם?
אפשר לפתוח ליהודים את שער השלשלת, גם הוא בכותלו המערבי של הר הבית, מצפון לכותל המערבי, כמטחווי מספר פסיעות ממנו.
אפשר לפתוח ליהודים שער צפוני יותר, את שער מוכרי הכותנה. השער המפואר ביותר מבין שערי הר-הבית, במבט מן הרחבה המקודשת החוצה. הוא ממוקם בדיוק מול כיפת הסלע, השער הקרוב ביותר למקום קודש הקודשים מבין כל שערי הר הבית. כאן היו ה'חנויות' בימי בית שני – מקום מושב הסנהדרין אחרי גלותה מבית-המקדש. ככל הנראה זהו שער קיפונוס המוזכר במשנה. בהחלט מתאים לכניסת יהודים.
וישנו גם שער הברזל, מצפון לשער הכותנה, סמוך מאד לכותל הקטן, המשמש גם הוא מקום תפילה ליהודים. הנה מודל תואם את שער המוגרבים: שער כניסה להר הבית צמוד לכותל המערבי של ההר, גם אם בחלק אחר שלו.
וישנו שער השבטים. הוא אמנם רחוק יותר, ונמצא בפינה הצפון-מזרחית של הר הבית, סמוך לשער האריות. אחת ההשערות היא, ששמו מעיד על השימוש בו, לעלייתם של יהודים להר הבית בימי קדם. דרך שער זה, פרצו הצנחנים אל הר הבית במלחמת ששת הימים. בהחלט ראוי לחדש ימינו כקדם. אבל רק כשער נוסף, לא שער עיקרי, בגלל ריחוקו מהכותל המערבי.
הבעיה נפתרה. צריך רק לבחור את השער.