האם תהיה מלחמה ב – 2012?
האם תהיה מלחמה ב – 2012?

ביום חמישי האחרון התקיים ערב זכרון לדב יודקובסקי בבית העתונאים בתל- אביב.

בין הנואמים היה ראש המוסד לשעבר מאיר דגן שאמר את הדברים הבאים: "להערכתי האישית, בתקופה הקרובה רמת האיום לתקיפה קונבנציונלית על ישראל יורדת דרמטית, והיא תמשיך לרדת לפחות בשנה- שנתיים הקרובות". ברגע ששמעתי את דבריו היה ברור לי שהסבירות למלחמה קרובה היא גבוהה ביותר, ועלינו להתחיל לדאוג ולהיערך מיד למלחמה.

בעקבות מחקר מעמיק שעשיתי על פעולת קהיליית המודיעין הישראלית ב- 50 השנים האחרונות, עולה מסקנה מדאיגה ביותר. בכל 12 המקרים בהם היה איום אסטרטגי על מדינת ישראל, קהיליית המודיעין הסיקה מסקנות מוטעות מניתוח האירועים שהתגלו בשטח. זה במקרה הטוב. בשלושה מקרים לא היה למודיעין שמץ של מושג על הכנות האויב למלחמה.

הביזיון הראשון היה מבצע "רותם" ב- 1960 כאשר הצבא המצרי נע לתוך חצי האי סיני במלוא עצמתו ונערך בגבול הישראלי מבלי שהמהלך התגלה לצה"ל.

הביזיון השני היה שבפברואר 1967, בכנס הפיקוד הבכיר של צה"ל, ראש אמ"ן האלוף אהרן יריב הצהיר בנחרצות "שהסבירות למלחמה נמוכה ביותר ואין סיכוי למלחמה לפני שנת 1971". ארבעה חודשים לאחר מכן פרצה מלחמת ששת הימים...

בספטמבר- אוקטובר 1973 התחולל הביזיון השלישי שהיה פיאסקו של ממש וכמעט גרם לאסון לאומי בלתי- הפיך. למרות 412 התרעות למלחמה שהגיעו בכל הרמות האפשריות החליטו ראשי קהיליית המודיעין כי הסבירות למלחמה נמוכה ודבקו בעמדתם עד ליום שבו פרצה מלחמת יום הכיפורים ב- 6 באוקטובר 1973.

והיה כמובן הכשל המחפיר ב-נובמבר 1977 כאשר נשיא מצרים סאדאת הגיע בטיסה לישראל כדי לחתום על חוזה שלום, ואמ"ן העריך כי זהו תרגיל הטעייה במסגרת הונאה לקראת תקיפה מצרית בסיני.

כשל נוסף היה בהערכת תגובת הצבא הסורי למהלכי צה"ל בבקעת הלבנון במבצע "אורנים" 1982 (מלחמת לבנון הראשונה); והכשלים הסידרתיים בהערכת מהלכי האויב הערבי המקומי (אש"פ) ב- 1988 ו- 2000 ("האינתיפאדות").

ולסיום הביזיון המחפיר של אי- ידיעה בסיסית על התוכנית הלובית לייצור נשק גרעיני שכמעט הבשיל מבצעית ב- 2003; וסוכל למזלנו ברגע האחרון בידי מעצמות המערב.

ושיא כל השיאים – הכשל הסידרתי בהבנת תהליך פיתוח הנשק הגרעיני באיראן. לא שכחנו את הצהרותיו הנחרצות של מאיר דגן בינואר 2011 כי במקרה הרע יהיה לאיראן נשק כזה רק ב- 2015 ואם נפעל נכון רק ב- 2018... וזאת בשעה שלאיראן יש כבר מזמן נשק כזה ולאחרונה היא הצליחה לייצר ראשי נפץ גרעיניים נישאי- טילים (!).

ועוד לא אמרנו מילה על ה"אביב הערבי" וה"חורף האיסלאמי" שנחתו בהפתעה מוחצת על קהיליית המודיעין שלנו.

מה שדגן, ידלין וקודמיהם בתפקידי ראש המוסד וראש אמ"ן לא הפנימו היא העובדה שיש מחזוריות במלחמות בין התנועה הציונית והתנועה הערבית הלאומית שנמשכות כבר תשעה עשורים מאז 1920.

ב- 92 השנים הללו היו אחד- עשר עימותים במתווה של מלחמה (לא כולל בטחון שוטף ופעולות תגמול). חלקם מלחמות קונבנציונליות של ממש וחלקן לוחמת גרילה מוגברת. בכל עשור יש לפחות עימות אחד (עם שני חריגים).

משך ההפוגות בין העימותים נע בין 11 שנים (מקסימום) ל- 6 שנים (מינימום). הממוצע הוא שכל 7 שנים יש מלחמה. כזכור המלחמה האחרונה היתה מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006. לידיעת האדונים תמיר פרדו והאלוף אביב כוכבי- זה היה לפני שש שנים..

המסקנה ברורה: לאור האירועים במרחב הערבי- איסלאמי בשנה האחרונה, ולקראת השלמת השלב העיקרי בפיתוח תוכנית הגרעין האיראנית יש סבירות גבוהה מאד למלחמה בשנה הקרובה בין מדינת ישראל לבין האומה האיסלאמית.

אם ברצונכם לקבל מידע נוסף על תיאוריות "התפשטות מעגלי המלחמות" ו"מחזוריות המלחמות" בין התנועה הציונית והתנועה הערבית- איסלאמית, אתם מוזמנים להרצאתו של אריה יצחקי שתתקיים ביום שלישי הקרוב – 10.1.2012 בשעה 20:00 בבית משפחת יצחקי במושב אילניה.