"עמק תבואות וכרם זיתים, עמק חיטה לבנה כפשתן". כך כתבה דליה רביקוביץ בשירה המפורסם על עמק דותן בצפון השומרון, וכך זוכר אני את מפגשי הראשון עם העמק המקסים בקיץ תשכ"ז, מייד בשוך קרבות מלחמת ששת הימים, לרבות קרב הדמים בעמק דותן.

נזכרתי במראה העמק כאשר ראיתיו שוב השבוע, בחורף תשע"ב, 45 שנים אחרי המפגש הראשון. הפעם יום חורפי נאה בלב ארץ ישראל. אדמות העמק חרושות וזרועות בצבעי חום וירוק רעננים, "והדרך שוב עולה להר הברכה / ואדום הוא הפרי המבשיל בבוסתן / מה שלוות הדרכים, מה יפה המנוחה / לעמק דותן", כדברי המשוררת.

אין תחושה טובה יותר מאשר לטייל ולהכיר את ארץ ישראל ותולדותיה, עם ספר התנ"ך ביד, במסגרת קבוצה של דתיים וחילוניים האוהבים את הארץ ואת שביליה. אין תחושה תמוהה יותר מהסמיכות הרבה של שני עמקים – עמק יזרעאל ועמק דותן – הראשון מותר ליהודים ואילו מהשני גורשו היהודים, ללא צדק וללא היגיון. אין תרומה חשובה יותר להבנת האיוולת מאשר הכרת ממדיה של הארץ הקטנה, שאינה ניתנת לחלוקה עוד.

מן התלים של צפון השומרון ניתן להשקיף ולראות את מגדלי נתניה ואת ארובות חדרה, את הכרמל והגלבוע, את הרי הגליל התחתון ואף העליון, ואת העמקים שהם חלק בלתי נפרד מן המורשת של עם ישראל.

מן התלים של צפון השומרון ניתן להשקיף ולראות את מגדלי נתניה ואת ארובות חדרה, את הכרמל והגלבוע, את הרי הגליל התחתון ואף העליון, ואת העמקים שהם חלק בלתי נפרד מן המורשת של עם ישראל

כאן ניתן לראות ולהבין היכן וכיצד פעלו דבורה וברק בן-אבינעם במאה ה-12 לפני הספירה מול הכנענים ומול גויי הים – שככל הנראה הגיעו מן האי סרדיניה בראשות שר-צבאם סיסרא והתיישבו באתר אל-אחוואט, לפי מחקריו המרתקים של הארכיאולוג פרופסור אדם זרטל, איש קיבוץ השומר הצעיר עין שמר שבפאתי השומרון; כאן ניתן להתרשם היכן פעלה יהודית מול צבא הולופרנס בתקופה הפרסית; כאן ניתן לנתח את תנועות צבאו של גנרל אלנבי כאשר כבש את צפון ארץ ישראל מידי התורכים העות'מנים בשלהי מלחמת העולם הראשונה; כאן ניתן לשחזר את מהלכי הקרב של חטיבות צה"ל שהדפו את הכובש הירדני במלחמת ששת הימים.

וכאן לא ניתן להבין מדוע נאסר על יהודים – בגלל היותם יהודים! – להתגורר בלב ארצם, ומדוע ביטחונם כאן אחרי "שלום" אוסלו ומלחמת אוסלו הוא פחות בהשוואה למצבם ערב "תהליך השלום"?

"מרכז קטיף", המרכז להנצחת מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, הפועל לפי חוק שחוקקה הכנסת בשנת 2008, בשיתוף עם "חלקת השדה", מרכז סיור ולימוד אלון מורה, עוסקים בהעשרת הידע של אוהבי הארץ ושוחרי הטיולים בה. הכרת הארץ היא המענה לבורות, אותה בורות שהביא להתנכרות, להינתקות ולגירוש.

שלום אמיתי, יהודי ודמוקרטי, מוסרי וציוני, אינו יכול להיות מבוסס על הדרת היהודים מלב ארצם. אחרי כמעט 7 שנים שבהן לא טיילו יהודים בתל דותן, טוב היה לומר, כדברי המשוררת: "עוד נשובה אל עמק דותן".