מזל טוב. סוף-סוף הואיל השמאל הקיצוני, ברוב חסדו, לאשר חד משמעית את טענותיו המתמשכות של הימין הלאומי כלפי הבג"ץ, שנתגלה לפתע ע"י השמאל כמנפיק "פסיקות חרפה" ו"מייצג עמדות מיעוט", ועוד כהנה וכהנה. בתרגום לעברית מדוברת, אומרים בעצם דוברי השמאל הקיצוני, כי בפסיקות הבג"ץ יש הכל, פרט לצדק.
ברוכים הבאים למועדון נפגעי הבג"ץ, חברים יקרים מן השמאל הקיצוני. במשך שנים ארוכות טען הימין הלאומי כי פסיקותיו של הבג"ץ מוטות וחד צדדיות, ואתם מחאתם לו כפיים. הימין הלאומי טען כי הבג"ץ הפך עצמו ל'מגרש הביתי' של 'בצלם', עדאלה ושאר הארגונים הקיקיוניים האנטי ציוניים, ואתם הגבתם במיתקפת כהני דת המשפט: איך אתם מעזים להרים יד כנגד מבצר הדמוקרטיה - ועוד מיני מליצות ריקות. הבג"ץ, לדידכם, לא טעה ולא יטעה, ממש כמו האפיפיור, והוא בכלל חסין מפני ביקורת ציבורית, ומי אתם, הציבור הלאומי, בכלל?
כל זה קרה כשביהמ"ש העליון ניפק פסקים, שהתאימו לחזון קבוצת המיעוט, שמשקלה באוכלוסיה אינו עולה על 3%: הפיכת המדינה היהודית היחידה בעולם למדינת כל אזרחיה. אבל די היה בפסק דין אחד, שקבע על חודו של קול מקרב 11 שופטים, כי החוק למניעת החדרת 'זכות השיבה' הערבית בדלת האחורית, באמצעות מתן אזרחות ישראלית לפלשתיניות הנישאות לערבים ישראלים, הינו לגיטימי, משום שהוא בין היתר מונע הפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה ומסתנניה, וכבר התהפכה המנגינה להסתה פרועה.
לא הפריע להם ששוב ושוב הוכח שפלשתינים שכפו על מדינת ישראל להעניק להם זכויות אזרח, בגין נישואיהם לערביות יש
חגיגה של תיעוב ופנאטיות אל מול מה שהיה עד לפני ימים אחדים מעוז הדמוקרטיה, כל עוד הנפיק סידרה ארוכה של פסקי דין ששירתו את מאוויי השמאל
ראליות, נתגלו כמעורבים עד צוואר בפעילות טרור. רק השבוע נחשף מתאזרח נוסף, תושב טול כרם שהפך לישראלי מכוח הנישואין, התגורר בקלנסווה, אך המשיך לעסוק בטרור והיה מעורב בנסיון פיגוע של 'הג'יהאד האיסלמי' כנגד חיילי צה"ל באזור שכם.
תש כוח הבג"ץ
אבירי הבג"ץ מן השמאל ההזוי נכנסו לאטרף במאמצם לבצע סיכול ממוקד בבג"ץ. גדעון לוי, למשל, ממובילי הקו האנטי ציוני בעיתון השמאל הקיצוני הארץ, שירבט לאחר ההכרעה בענין חוק האזרחות: "אין עוד סיבה לגונן על מוסד שהוציא את פסיקת החרפה... את התיקון הלאומני והגזעני הזה... [הבג"ץ] בשם הבטחון מוכן לשלול את זכויות היסוד... מעלה את שם הבטחון לשווא, בנסיון לחפות על גזענותו... [כבר] לא מדובר בשומר החותם של הדמוקרטיה וזכויות האדם" (הארץ 15.1.12).
אבל לוי אינו היחיד. עמיתו לעיתון השמאל האנטי ציוני, יצחק לאור, קבע כי הפסיקה מהווה "סיום פרק בחיי הדמוקרטיה הישראלית". ח"כ דב חנין (חד"ש) קבע כי הפסיקה מקורה ב"עמדת מיעוט קיצונית אמריקאית, מקארתיסטית". ח"כ זהבה גלאון (מר"צ): "תש כוחו של הבג"ץ ש...נתן לגיטימציה דראקונית לאפליה".
בקיצור, חגיגה של תיעוב ופנאטיות אל מול מה שהיה עד לפני ימים אחדים מעוז הדמוקרטיה, כל עוד הנפיק סידרה ארוכה של פסקי דין ששירתו את מאוויי השמאל. אבל כאשר רק קבע פעם אחת, על חודו של קול, ברוח אחרת, ציונית ולאומית – הותרה הרצועה וכל צבועי השמאל הקיצוני פתחו במקהלת נביחות שיסוי נגד הבג"ץ, ברוח גדעון לוי: "על מה אנחנו מגוננים?"
חברים צבועים מן השמאל, ברוכים הבאים למועדון מקופחי הבג"ץ, אבל האם אתם לא מגזימים, כשאתם אומרים, אם נתרגם אתכם לעברית מדוברת, שצריך לשרוף את המועדון?