אחד הביטויים הבלתי נשכחים הכלולים ב"מורשת רבין" הוא הכינוי שהצמיד ליוסי ביילין, הפודל של פרס.
רבין אמנם זלזל בפודל, אבל לימים הסתבר שהפודל הוא דוברמן נשכן ומסוכן, שיחד עם פרס הפיל את רבין למלכודת אוסלו. כאשר רבין החל להתפכח והחל לנסות להשתחרר מן הפח שטמנו לו האוסלואידים היה כבר מאוחר: מחלפות ראשו גולחו וגורלו נחרץ.
שוב ושוב מתגלה פרצופו האמיתי של שר הביטחון הנוכחי, אהוד ברק. הוא עט כמוצא שלל רב על תוכנית ההקפאה הזדונית שכפה ברק חוסיין אובמה על בנימין נתניהו ואהוד ברק. והשניים, ראשי ממשלה בעבר, ומי שקנו לעצמם מוניטין כלוחמים מעולים וכמי שיודעים להתמודד עם הטרור, התקפלו וניאותו להשתתף במעשה המגונה.
על נתניהו לפחות ניכר שאין הוא שלם עם זניחת החזון הציוני. אצל ברק, למרבה הביזיון והקצף, נראית דווקא התלהבות. ממש בימים אלה הוא מחבל בעיסקת רכישה של בית על-ידי יהודים בחברון, או – ליתר דיוק – בכבשת הרש של מה שנותר מחברון.
מרגע שהוכרזה גזרת ההקפאה הגזענית החל נפוליאון בונפרטה הישראלי לפעול בהתלהבות בתיאטרון הבובות הישראלי, כאשר מי שמושך בחוטים הוא יריב אופנהיימר ואנשי "טרנספר עכשיו" – ליהודים כמובן – הניזונים ממקורות מימון עלומים בעולם הנוצרי ואולי גם המוסלמי, שמטרתם לקעקע את מדינת היהודים. הפינוי הדרוש באמת הוא פינויו של אופנהיימר מאמצעי השידור "הממלכתיים" של מדינת ישראל, שנרתמו לדברר אותו. מתי יפסיקו אמצעי השידור "הממלכתיים" של ישראל לדברר את אותם גורמים אוטו-אנטישמיים, כאילו דבריהם הם דברי אלוהים חיים? מתי יקום בישראל עיתונאי חוקר אמיתי שיחקור את מנגנון המימון של הפעילות האנטי-ישראלית של ארגוני "שלום" ו"זכויות אדם"? 
על נתניהו לפחות ניכר שאין הוא שלם עם זניחת החזון הציוני. אצל ברק, למרבה הביזיון והקצף, נראית דווקא התלהבות. ממש בימים אלה הוא מחבל בעיסקת רכישה של בית על-ידי יהודים בחברון, או – ליתר דיוק – בכבשת הרש של מה שנותר מחברון
אהוד ברק איננו דוברמן מסוגו של ביילין. הוא באמת פודל, קבלן ביצוע בידי אחרים. ואכן, הפודל של יריב אופנהיימר החל לפעול בדרכים הנלוזות והנבזיות של "שלום עכשיו": צילומים מן הקרקע ומן האוויר, חדירה לתוך יישובים שלווים, ספירת בתים ומרפסות, פקחים ומלשינים. והכל – כאילו ליהודים אין זכויות פרט וקניין וכאילו מותר לגרום להם נזקים והפסדים למען שלום או אפילו "שלום" ולמען חיזוק שלטונו של מכחיש השואה אבו מאזן. התפישה האוסלואידית השגויה כאילו קיימים טרוריסטים טובים וטרוריסטים רעים ממשיכה למרבה הצער גם תחת ראש ממשלה מן הליכוד ותחת שר ביטחון העומד בראש פלט של מפלגת העבודה. היום מנסה ברק להשיב לחיקו את המחנה הדוגל בטרנספר גזעני ליהודים בגלל יהדותם, ואין דרך בדוקה יותר לצורך זה מאשר אימוץ שיטותיהם של יריב אופנהיימר ומרעיו.
ברוסיה הצארית היה נהוג לומר: "הכה ביהודים והצל את רוסיה". בקרב שמאלנינו יש עשבים שוטים רבים, שאמנם אינם אומרים זאת במלים אבל פועלים בשיטה דומה: הכה ביהודים והצל את מחנה "השלום".
האיש העשיר ממגדלי אקירוב החליט להתנכל לכבשת הרש של האיש העני, בתי יהודים בלב ארץ ישראל. הוא אפילו אינו מעלה בדעתו, ולו למען האיזון וההדדיות, להקפיא את הבנייה הערבית, החוקית והבלתי-חוקית, ברחבי יהודה ושומרון. להפך, מדינת ישראל מסייעת להקמתה של עיר ערבית חדשה – רוואבי - באזור בנימין, בשעה שאל ההתיישבות היהודית מתנכלים. והמחבלים, הם מחככים ידיהם בהנאה, והרוצח ברגותי גם שולח ראיונות, רעיונות ומסרים מן "הכלא" הישראלי החמים והנוח.
אהוד ברק מצא לו אויב חלש וחדש לשסות בו חיילים באמצעות פוליטיזציה של צה"ל ושימוש בו לצורך הקפאה ולקראת גירוש של אזרחים מבתיהם. אהוד ברק טועה. על ברק אחר אמרה דבורה הנביאה: "אפס, כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך בה" (שופטים, ד', ט'). אהוד ברק בחר לו את האויב הלא-נכון ואת המלחמה הלא-נכונה. כישלונו מובטח. הטרנספר לא יעבור.