השמועה עברה מהר ברחובות. 'הוא כאן', 'הוא הגיע'. היו אנשים שהיו מוכנים להישבע שראו אותו. מזל השכנה טוענת שהיא ראתה אותו על סוס לבן, אך הבן שלה טוען שהיה זה בכלל חמור.

מזל אומרת "שלך תאמין לבן כזה חמור". כתבי החדשות מנסים לגבות עדויות מהמקומיים. "איך הוא נראה? האם הוא גבוה, נאה, חזק, שרירי ויודע לעשות שני דברים במקביל?", שואל אחד מהכתבים את האיש שפגש ברחוב לפני דקה ולאיש אין מושג מה כתב זה רוצה ממנו. באולפן מעלים על הקו את שלום חנוך. "מה תעשה כעת עם שירך 'מחכים למשיח'? שואלים. "הרי כתבנו מדווח שהמשיח ניסה לתפוס אותך כבר כמה פעמים, אבל לא היית זמין, יש אפילו טענה שלא אישרת לו חברות בפייסבוק".

השמועה פגעה בעיקר בתנועות למען המשיח. מנהיגה של אחד מהתנועות חושב שזו ממש לא התנהגות ראויה מצד המשיח לבוא ככה סתם באמצע החיים. "התנועה עצמה חושבת לתבוע את המשיח" הוא אומר, "על הנזק הכבד שהוא גרם לתדמית שלנו, הרי מי ירצה עכשיו לתרום לאגודה למען הבאת המשיח כשהמשיח כבר כאן?".

'משיח', 'גאולה', מילים בעלות משמעות כל כך גדולה. בתולדות העם היהודי תמיד בין השורות הוא היה שם, תמיד חיכו לו, תמיד ציפו לו. האדם הוא דמות שמבקשת כמעט תמיד גאולה.

פעם זו בקשה צנועה של אדם המבקש להיגאל מאיזה הרגל רע ופעם זה אדם שנקלע לקשיים כלכליים ומבקש שיקרה משהו, שתבוא עליו הגאולה. לעיתים בקשת הגאולה היא קצת יותר גלובלית. לפעמים זו דוגמנית המבקשת שלום עולמי, לעיתים זה מקובל המבקש גאולה שמימיית ולפעמים זה האדם הפשוט מהרחוב שפשוט רוצה לקום בבוקר למציאות אחרת,

הוא דמות חסרת סיפוק, הוא תמיד לא מרוצה. יש משהו ביהדות שתמיד אומר לך שהכל אולי סבבה, אבל אפשר קצת יותר. לקראת סוף השנה רגע לפני שמסכמים הכל בא חודש אלול

כזו שהוא יוכל לקרוא לה טובה יותר.

נראה שימיה של הגאולה, הם כמו ימיה של הצרות והגלות. נדמה שהן היו חברות לספסל הלימודים, בנות אותו מחזור. ישנו קשר הדוק בין המקום בו האדם תקוע, לבקשה שלו להיחלץ משם, להיגאל. האדם נושא תפילה למשיח, שימשוך אותו החוצה, מחוץ למצוקתו. היהודי הוא דמות חסרת סיפוק, הוא תמיד לא מרוצה. יש משהו ביהדות שתמיד אומר לך שהכל אולי סבבה, אבל אפשר קצת יותר. לקראת סוף השנה רגע לפני שמסכמים הכל בא חודש אלול.

דווקא החודש האחרון בלוח השנה העברי מתחיל באותיות 'אל'. נדמה ששם החודש בא לומר לאדם שאם הוא חושב שכעת בהגיעו לחודש האחרון בלוח השנה, הוא הגיע אל היעד, אל המנוחה והנחלה, אז זהו ש...לא. שם החודש אומר לאדם שהתחנה פה היא רק תחנת מעבר אל יעדים חדשים, שצריך לשאוף להמשיך הלאה. כששאלו פעם את פרופ' ליבוביץ' על המשיח, הוא אמר שהמשיח זה תמצית המשמעות היהודית של לשאוף אל משהו. צריך תמיד להאמין לקראת משהו, שזה עיקר העניין מבחינתנו באמונה במשיח.

השבת נקרא בבית הכנסת את פרשת 'ראה' העוסקת בין היתר בנושא של נביא שקר, שבת זו היא גם שבת ראש חודש אלול - החיבור בין הפרשה לחודש נותן לנו הבנה בנוגע לעוד סוג אחד של משיחים ונביאי שקר, אלה אשר נמצאים בתוכנו.

חודש אלול בא ללמד אותנו שלמרות הציפייה שלנו להיגאל מהמקום בו אנו נמצאים, שלא נטעה לחשוב שהגענו אל היעד, תמיד יש לאן לשאוף. חודש אלול מלמד אותנו לא להקשיב לנביא השקר שבנו, שאומר לנו שאנחנו כליל השלמות ואין עוד לאן לשאוף. "עכשיו הגיע הזמן לנוח" אומר לנו אותו נביא שקר, "בדיוק עכשיו רק מתחילים לעבוד ובצורה חזקה יותר" עונה לו החודש.