איך נפרדים מאח?
איך נפרדים מאח?

לא חשבתי שנצטרך להיפרד כל כך מהר, בלי הכנה שפשוט נשמתך תעלה כך בסערה השמימה, ואני לא מאמינה.

אבל בהתבוננות נוספת אפשר לראות שאנחנו נפרדים רק בגוף. נכון לא נראה עוד את החיוך, את השובבות בעיניים יחד עם הרצינות לא נראה את המבט שאומר "עזבי לא נורא, לא חשוב, את לא צריכה לעשות בשבילי". ברור לי שבאמת הנשמות שלנו, שלי, שלך ושל כל האחים עדיין קשורות, אי אפשר לנתק אותנו, גדלנו באותה רחם.

העולם הזה הוא עולם רגעי וחולף ואנחנו קשורים בקשר נצחי, קשר נשמתי. אני לא באמת נפרדת, הקשר שלנו יימשך, בעצם הוא רק משתנה וצריך להתרגל, לא יודעת איך זה יקרה, אין לי תשובות אבל יש לי ידיעה פנימית ברורה ועמוקה שיש בורא לעולם הזה והוא מנהל אותו והוא יצטרך לדאוג לנו.

בראש השנה לפני כמה ימים המלכנו את ה' בעולם והתפללנו: "חמול על מעשיך, ותשמח במעשיך, ויאמרו לך חוסיך, בצדקך עמוסיך. תוקדש אדון על כל מעשיך, כי מקדישיך כקדושתך קידשת, נאה לקדוש, פאר מקדושים". רצינו לקדש את שמך בעולם אבל לא ככה, רצינו שכולם ידעו שאתה מולך פה אבל רצינו בטוב ולא בהסתר פנים.

נתנאל, אח שלי אני יודעת שאתה לא אוהב רעש וצלצולים אבל אני רוצה קצת לספר עליך, אל תדאג אני אספר רק אמת, לא אכתיר אותך בתארים לא לך. מידת האמת שלך לא תיתן לי לפאר אותך סתם. אני זוכרת איש של עקרונות וצדק, איך היה לך חשוב שאם צריך לעשות דבר מה הוא יעשה ברצינות. והצדק שלך, איך דאגת שלא יהיו אפליות וקיפוח בין האחים.

ועכשיו אנחנו מצדיקים את הדין של ריבונו של עולם.

אני יודעת שמתת מות קדושים שנשמתך עולה עכשיו ויושבת קרוב קרוב לכסא הכבוד. בדרך לשם לבטח קיבלו את פניך כל בני המשפחה שאינם איתנו. אלה שנהרגו על קידוש השם בשואה ואלה שנאבקו בשביל לבוא ולחיות פה בקדושה בארצנו.

אני זוכרת אותך חוזר מהצבא ויושב ולומד תורה, כמה גאווה וכמה שמחה היה לי לראות אותך כך, כמה הערכתי אותך שגם כשאין סדר לימוד בישיבה אתה לומד. מתפללת אני שתורתנו הקדושה תעמוד לצידך גם עכשיו, שם למעלה. כמה צניעות וענווה היה בעשייה שלך בסניף, בבית, בכל מקום שהיה צריך לעזור פעלת! בפשטות ובשקט!! בלי לנפנף בזה.

וכן אח יקר, ידעת להסתפק במועט להסתדר בתנאים הקשים של הצבא ולא להתפנק, לא דרשת מאיתנו לא ביקשת לעצמך כמעט כלום!! יש אנשים שקוראים לזה פראייר אבל לא, חיית כך כי האמנת ורצית לחיות מתוך ערכים ואידיאלים.

עכשיו כשאנחנו שומעים איך נהרגת אנחנו לא מתפלאים, איך הגבת מהר, ראשון מבין החברים, עוד לפני שהספקת לשים את הקסדה, מפקד הגזרה אמר שאתה גיבור!! כבר אמרתי ביום שישי, המוות שלך לא היה מיותר הקרבנו קורבן גדול כדי שנוכל להמשיך ולחיות פה בביטחון, הגנת לנו על המולדת. היית חייל ששומר על הארץ!!! אם כבר נבחרנו להקריב קורבן אז אני שמחה שזה על הארץ הזאת. אני מקווה שהמוות שלך רק יחזק את אחיזתנו פה.

אני יודעת שמתת מות קדושים שנשמתך עולה עכשיו ויושבת קרוב קרוב לכסא הכבוד. בדרך לשם לבטח קיבלו את פניך כל בני המשפחה שאינם איתנו. אלה שנהרגו על קידוש השם בשואה ואלה שנאבקו בשביל לבוא ולחיות פה בקדושה בארצנו.

בתפילת מוסף בראש השנה התפללנו "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלך רחמן, שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים, ותבנהו מהרה ותגדל כבודו". בקשה לי אליך אח יקר ואהוב, נתנאל שלי, אנחנו רוצים גאולה בטוב, בחן בחסד וברחמים בלי פיגועים, מלחמות, מוות, עוני. בלי צרות פרטיות וכלליות. בקשה אישית, תעזור לנו מלמעלה להמשיך ולחזק את אמונתנו, להמשיך לקיים מצוות ולהיות בשמחה כי הכאב הוא גדול ורק עזרה משמים תוכל לנחם ולעזור להתמודד.

ולסיום אני רוצה לבקש מכולם, אנחנו בימי תשובה ודין, "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון" חשוב לי שהמוות שלך יקדש את שם ה' בעולם, אם אפשר שכל אחד במשהו קטן יתחזק, בתורה, בעשייה למען העם, ב"ואהבת לרעך כמוך", באחדות. כל אחד ממקומו.

תודה לכולם על הניחומים אנחנו זקוקים לנחמה הזאת.