לראות ולא להאמין. לראות ולהתפלץ. קבוצת ילדים פלשתיניים, מתוגברים בהוריהם ובצלמים תאבי פרובוקציות, 'מתנפלת' על חיילי צה"ל בגידופים בנוסח "טפו על מנד'ראק" ("טפו על הפרצוף שלך"), משפילה אותם ביריקות בוז ובדחיפות, בחרפות ואגרופים, והחיילים הנעלבים שותפים למחזה קופאים ברוב פחד, מחייכים במבוכה לעבר המצלמות המכתרות את האירוע הביזיוני.

כל הפארסה המטומטמת הזו, שמחלישה לא רק את כושר ההרתעה של החיילים אלא גם משפילה את כבודו של עם ישראל בקרב  אומות העולם, מתחוללת לעיני כל, בסרטון של 6.35 דקות המצוי ביו-טיוב, תחת הכותרת: ילדה פלשתינית מתעמתת עם חיילים ישראלים.

מי שצופה בסרטון, שנפתח בהנפת אגרופים קמוצים בידי ילדה פלשתינית בת 10, ומתפתח עד מהרה ל'מיתקפה' מתוזמנת, מבין מהתפתחות האירועים, שהילדים (והוריהם הצופים בהם ממרחק בטוח), יודעים שלא יאונה להם כל רע מידי חיילי השוקולד הישראליים. הילדים יורקים בבוז על החיילים, דוחפים אותם בידיהם, בזים לכלי נשקם ודוחקים אותם בידיים, מנסים לפתוח את הכיסים הרכוסים של החגור הקרבי, מנפנפים באגרופים קפוצים מול פרצופי החיילים, ובעיקר צורחים עוד ועוד בגרון ניחר.

והחייל היהודי בולע חרפתו בשתיקה ובחיוך מאולץ. כאילו כך דרכו של עולם. כל אחד המשותפים להצגה המבזה הזו ממלא בנאמנות את הוראות הבמאי: הערבים מגדפים ומפעילים אלימות, והיהודונים החמושים מכף רגל עד ראש מגיבים על האלימות והעלבונות בחוסר אונים, בולעים חרפתם ונושכים שפתיהם. הצבר הישראלי לוקה שוב, במין מטמורפוזה מוכתבת מלמעלה, ליהודון גלותי כנוע, עלוב, שמכפיף ראשו בפני תוקפיו, סובל השפלתו באהבה רבה. כמו באלפיים שנות. המנטליות הגלותית טרם חלפה.

חצי מיליון צופים

הקליפ המתעד את ההפקרות, משודר זה ימים אחדים באתר היו-טיוב, לשמחתם של כל אוייבי ישראל. ביום ג' השבוע נכנסנו לאתר ומצאנו ששיעור הצופים בסרטון עד אז הגיע ל-286,910. כעבור עשר דקות בלבד חזרנו אליו, כדי להעתיק עבור קוראינו את כתובתו, וכבר התברר שנוספו לאתר בתוך 10 דקות עוד 600 צפיות, ושיעורן עמד על 287,573. בקצב כזה מותר להניח שכאשר יגיעו שורות אלה לידי הקוראים, יחצה שיעור צופי הקליפ המשפיל, את קו חצי המיליון, מה שאומר שעד אז כבר ייחשפו לפחות חצי מיליון איש בעולם להצגת הילדות הפלשתיניות עלובות הנפש, המכניעות באגרופים וביריקות, בגידופים ובדחיפות, את הצבא היהודי המהולל.

קשה להאמין שזה באמת קורה בקליפ, אשר צולם לרגלי הכפר נבי סאלח בדרום השומרון. מומלץ לראות.

גם מי שאינו שומע ערבית יבין את רוח דברי הנאצה שבפי הצעקנים, ובראשם ילדה פלשתינית חצופה, בהירת השיער עם גופיה צמודה, כנראה בתם של אב פלשתיני ואם אירופית. הנה תרגום הדברים, על פי ידיעה  של יואב זיתון ב-:Ynet  "הילדה הפלשתינית צעקה לעבר החיילים בערבית: 'אתה תת רמה, אתה בוגד. אני יודעת שאתה מדבר ערבית. יש לנו חיילים יותר חזקים מהחיילים שלך. אני שוברת לך את הראש'. לאחר שירקה על פרצופו של החייל, צעקה לו: 'טפו על הפרצוף שלך. תשמור על אמא שלך במקום להתעמת עם ילדים קטנים. אתה בוגד והורג אנשים כדי לקבל כסף מהכלבים'".

הורי הפורעים מבינים שבכל מקרה לא תיפגע שערה משערות ראשם, ודאי לא אחרי שהמצלמות שהופעלו בתקרית שבה כיכב סא"ל שלום אייזנר, הביכו את ישראל והוציאו אותו מן האירוע עם נזקים לא פשוטים, למרות שנהג כראוי על פי כל קנה מידה.

 נסו לדמיין תמונה כזו בסוריה, בירדן, במצרים, באפגניסטן, בצ'צ'ניה, בתורכיה ובעצם בכל מקום אחר על פני כדור הארץ. איזה חייל אחר היה עומד בשלווה סטואית מול אזרחים שיורקים בבוז בפרצופו. לפחות היה החייל הסביר חולק סטירת לחי חינוכית לחצופים הקטנים. רק כאן מצטווים חיילי צה"ל, בפקודה, להיות שק חבטות, אסקופה נדרסת, לבלוע חרפתם בשתיקה.

המסר העולה מן הקליפ הוא חד משמעי: על חיילים ישראלים אפשר לירוק, לקלל, לבזות, לרמוס את כבוד מדיהם עד עפר, ולצאת מן הסיפור אפילו ללא מכה יבשה אחת, ללא כל סיכון. ואחר כך מתפלאים שמיום ליום נשחק כוח ההרתעה של הצבא המהולל, שאינו יודע לשמור על כבודו הנרמס לעין המצלמות. המנטליות הגלותית, כבר אמרנו?

כוחן של מצלמות

מצלמות אמרנו, ולא בכדי. ברור שהמצלמות ממלאות כאן תפקיד מפתח. ברור שהפלשתינים משתמשים באירועים אלה כדי להעלות חמתם של החיילים על מנת להשיג רגע מצולם שבו ייראו החיילים תוקפנים. הורי הפורעים מבינים שבכל מקרה לא תיפגע שערה משערות ראשם, ודאי לא אחרי שהמצלמות שהופעלו בתקרית שבה כיכב סא"ל שלום אייזנר, הביכו את ישראל והוציאו אותו מן האירוע עם נזקים לא פשוטים, למרות שנהג כראוי על פי כל קנה מידה. מאז משתדל צה"ל שלא ליפול למלכודת הפלשתינית, גם כאשר בנסיבות אלה הופכים מפקדי צה"ל ושר הבטחון ברק לחסרי אונים, נחנחים, שערכי היח"צנות ו'מה יאמרו הגויים', עולים בעיניהם על הערך הטמון בזכותם של חיילים להגן על עצמם ולשמור על כבוד אנוש מינימלי.

וכאן ישאל כמובן השואל: אז מה אתה מציע לעשות? לירות בהם? אחד מידידי, שקיבל ממני את הקליפ בתחילת השבוע, הגיב: "מה אתה רוצה שהם יעשו? שירו בהם? שיכו אותם? בדיוק ככה צריך להתנהג – לעמוד ולחייך". כעבור יום אושש את תסמונת האשה המוכה: "אם אני הייתי שם הייתי מוציא חבילת שוקולד ומחלק לילדים".

אז זהו, שלא צריך לירות בזאטוטים הערבים, וגם לא לנהוג בצלמים בדרכו של הצבא הסורי, שיורה בול ללא שאלות לתוך כל מצלמה שנראית בשטח ולא חשוב מי מחזיק בה (וזו הסיבה שכמות הצילומים המתעדים את ההתקוממות הדרמטית, זעירה מאוד). אבל מכאן ועד חלוקת שוקולד, רחוקה הדרך. יש הרבה שיטות יעילות יותר, שימנעו את ההתבטלות העצמית, החרפה וההשפלה.

תרסיס פילפל

אפשר להתחיל במישור הפורמלי: למשל, להכריז על השטח צבאי סגור (תעלול ניבזי שמופעל בדרך כלל כנגד יהודים) ולמנוע כניסת מצלמות לשטח ההתרחשות. או למשל לעצור ולהעמיד לדין את הורי הילדים, המשגיחים עליהם מרחוק, באשמה של הפרעה לבעל מישרה במילוי תפקידו. ויש לכך עילה טובה: מי בכלל מוכן לערוב, שהילדות הללו לא ייהפכו מחר לפצצות מהלכות, שייהפכו ל'שהידיות', כשיתפוצצו בטווח אפס ממש מחיילי צה"ל? ומי בעצם ימנע מהן לשאת בבגדיהן סכין יפנית ולנעוץ אותה בבטנו של אחד החיילים? מי יכול להבטיח שזה לא יקרה?

אגב, על פי תחקירים שנעשו באחרונה לגבי הילדה הצעקנית המזנבת עם אחיה אחרי החיילים ברבות מן ההפגנות ברחבי יו"ש, התברר שהוריה בכלל מתגוררים בירושלים המזרחית, והן מתניידות ביוזמת ההורים לכל מהומה שמתחוללת בשטח, כך שאין כל בעיה להושיבם במעצר לכמה ימים על פי החוק הישראלי ולהעמידם לדין.

ואפשר למשל להגיע באישון לילה, הרחק מעין מהמצלמות, לבתיהם של הילדים המפגינים כדי לערוך בו חיפוש אלים שיותיר אחריו מהפכת סדום ועמורה, כזו שלא כדאי לספוג אותה פעם נוספת. אם לא יועיל החיפוש הקפדני בפעם הראשונה, יובן המסר בפעם השניה או השלישית.

ואפשר גם להקים יחידת פסיכולוגים מיוחדת שתוכשר לטיפול יעיל בילדים, באמצעים ובאופן שלא יצטלמו גרוע. אם צה"ל יודע לטפל בנשים פלשתיניות באמצעו חיילות מתאימות, למה לא יקים יחידה של פסיכולוגים לטיפול בזאטוטים הפלשתינים?

ועדיין לא אמרנו דבר על כך שניתן לצייד את חיילי צה"ל המעומתים מול ילדים, בתרסיס פילפל, או איירוסול אחר מן המקובל במשטרות העולם, אשר מנטרל את הצעקנים מבלי לגרום נזק. 

כך שהתשובה לכל השואלים היא, שבוודאי לא צריך לירות בהם. חס וחלילה. די להפעיל כמה אמצעים פשוטים, כדי למנוע את הכלימה, להפסיק את הבזיון.