החלטת האו"ם על מתן מעמד של מדינה לא חברה, לארגון טרור, היא הזדמנות שמשחקת לידינו. גם אם יש שרואים בה דווקא מטען כבד שנפל עלינו.

למעשה, כבר הרקע היה צריך להאיר את עינינו. ירי פרוע על אזרחים לא הדיר שינה מאף אחד – כמעט- בעולם כולו. התגובה הישראלית היא זאת שהביאה למחאות ולחץ על ישראל. אלו הנתונים ולא לראשונה. האצבע המאשימה שלנו אינה יכולה להצביע רק על עמי העולם. יש בנו אשמה כבדה. זאת, משום שזנחנו את הצדק. בעיני העולם המתבונן, ואפילו בעיני עצמנו. כדברי אלתרמן: אמר השטן, אבלבל את מוחו ושכח שעמו הצדק.

בעימות בינינו לבין הערבים, אנו מגייסים את זכותנו לביטחון אבל שוכחים את מעמדנו בעיני זרים- ואפילו אצל חלק מאחינו- ככובשים ארץ לא לנו. אנו מוצגים כמי שניצלו את מסכנותנו הבתר שואתית, כדי לגזול את פלשתין מתושביה החוקיים. אכן, יאמרו אלו, לא יפה לירות על אזרחים. אבל הם גזלנים ושודדים. אז שיעופו משם - וכדאי להיזכר בהיסטוריון טוינבי שבוויכוחו הידוע עם ד"ר יעקב הרצוג, טען שהיהודים התיישבו על פרשת הדרכים של ההיסטוריה וכשדורכים עליהם הם צועקים- אם רוצחים תינוק זו אשמת היהודים שבכלל הביאו אותו לשם.

זה הבסיס שאי אפשר להתחמק ממנו. אין כאן שאלה של טילים על אזרחים או רצח עוללים במיטותיהם. יש כאן שאלת הצדק היסודי. התשתית עצמה. וכל עוד הערבים מנופפים בצדק ואנחנו רק בצורך בביטחון, הרי שהפתרון ההגיוני הוא להעביר את הגנבים למקום מוסכם כלשהו- אמריקה, אלסקה, אוגנדה- או לפזר אותם כמכסות חובה במדינות העולם.

והצעד הזה באו"ם, הוא מהלך ברור של האויב לקראת ההכרעה של העולם נגד מדינת ישראל. גם הידידים הטובים שלנו בעולם לא יצליחו לעצור את הכיוון הזה. ובוודאי כשרובם אינם עושים זאת בלב שלם.

משמע, כרגיל, אין לנו ברירה. אנו חייבים לנפנף בצדק המוחלט שלנו. לא הצורך בפיסת ארץ, לא מקלט לילה, ולא רחמי עולם בעקבות השואה. אנו דורשים צדק. יש לנו קושאן היסטורי, יש לנו היסטוריה של ממש בארץ ישראל. אם היה גרוש- זה גרוש היהודים מכאן. אם יש זכות שיבה, זה לצאצאי האבות, ומלכות יהודה וישראל. זכות השיבה של הערבים היא למדבריות סעודיה וערב. לעם ישראל יש אפילו את הצהרת בלפור, ואת המנדט הבריטי הכולל את עבר הירדן. ישנה אמנת או"ם המקבעת את זכות העם היהודי על ארץ ישראל כולה. ובקיצור- יש לנו "קייס" משפטי מצוין. ובראש מורם.

גם ראיות לא חסרות. רצח יהודי מדינה, ה"פרהוד" בעירק, רצח יהודים וגירושם מכל ארצות ערב, העלמות קהילות פורחות ממצרים וסעודיה, מרוקו ולוב, תוניסיה ואלג'יר, ירדן, סוריה ולבנון. וגם מיתר הארצות נושאות חרב מוחמד.

לא ביקשנו להגיע למציאות הזאת. היא נכפתה עלינו. אבל נצא ממנה מחוזקים. כן, אנו בונים בנחלת אבותינו. אנו מביאים את אחינו לארצם, בקיבוץ גלויות. ציטוט נביאי ישראל הוא מסמך חשוב יותר מנאום אובמה, והבגידה הבריטית היא עילה לאישום גלוי בכל במה בינלאומית.

המכשול המשמעותי שלנו איננו הגויים, אלא היהודים. הסכמת ברק ואולמרט (ממיר הולילנד- בנדל"ן סתמי) לוויתור על יהודה ושומרון, גירוש יהודי עזה וצפון שומרון בידי שרון, כמו גם הכרת בגין ב"זכויות" הערבים בארץ ישראל, פגעו אנושות בצדק היהודי. ויש לשקם לא את ההרתעה, אלא את היותנו כנושאי הצדק והמוסר האנושי.

יש לשאת ברמה את האמת שלנו. אם אנו נדע להיות נחושים בצדקתנו, רמת השיח שלנו עם העולם כולו תעלה. אם נמשיך להתחנן , להוריד את הראש ולהתקפל, הקרבות הבאים יהיו קשים הרבה יותר.