בשבת שעברה השתתפתי בכנס של ארגון רבני בית הלל, שמטרתו לחבר את כלל ישראל למורשת היהודית מתוך הקשבה ופתיחות. הכנס עסק בין היתר בגדרי צניעות, ברבנות, בפוליטיקה ובמעמדה ההלכתי של האישה בתמורות הזמן.
בכנס פגשתי רב קהילה צעיר מקריית גת בן העדה האתיופית. בגיל 10, בהיותו ממלא תפקיד של רועה צאן, עזב את משפחתו באזור הטיגרה ויצא למסע מפרך בן שנתיים לארץ ציון וירושלים. מסע שהיה בו קושי פיזי ניכר, התנכלות מצד שבטים מקומיים, מחנה מעבר בסודאן, ובסוף המסע נחיתה בנמל התעופה בן-גוריון.
הציבור הישראלי צמא להתחבר ליהדותו, חיבור שנשלל ממנו במשך שנים רבות על ידי הנהגה פוליטית סוציאליסטית שרצתה לראות את הישראליות כתחליף ליהודיות ונכשלה בגדול
ילד בן 10 יורד לבדו מהמטוס, ללא קרוב ומודע, מנשק את הקרקע ומרגיש בכל נימי נפשו כי הגיע הקץ למסע נדודים ארוך בן אלפי שנים, שהוביל יהודים מהר סיני למדבריות אתיופיה ובחזרה.בעיניים בורקות מדמעות הבין הילד ממבטי הסובבים אותו שבהגעתו לישראל הסתיים מסע נדודים אחד ומתחיל מסע חדש אל תוככי הישראליות שמתקשה להכיל את האחר והשונה.
משדה התעופה הוא הועבר אל מעון בעפולה. חיוכו המיוחד וביישנותו הטבעית משכו את תשומת לב המדריכים, שהרעיפו עליו הרבה חיבה וחום וחגגו לו את בר המצווה. את השבתות עשה במעון כי לא היה לו לאן ללכת. המדריכים היו לו כהורים והמעון כבית.בגמר התיכון למד בישיבת ההסדר בהר עציון, בד בבד עשה את שירותו הצבאי כקצין חי"ר בגבעתי ולאחר מכן כאחראי לקליטתם של עולי אתיופיה בצה"ל.
בתום שירותו הצבאי הוסמך לרבנות והתמנה לרב קהילה בקריית גת. בהנהגתו, הפכה הקהילה להיות אבן שואבת לצעירים רבים בני כל העדות. קהילה תוססת ופעילה שיש בה שיעורי תורה לרוב בצד פעילות חברתית למען הכלל.בהומור רב ובכריזמה שופעת ריתק הרב את הנוכחים בהצגת משנתו על מחויבות ההנהגה הרבנית לכלל ישראל.
מחויבות שיש לחדש את ימיה כקדם. הציבור הישראלי צמא להתחבר ליהדותו, חיבור שנשלל ממנו במשך שנים רבות על ידי הנהגה פוליטית סוציאליסטית שרצתה לראות את הישראליות כתחליף ליהודיות ונכשלה בגדול. לדבריו, רק רבנות קשובה יכולה למלא את החלל הפנוי שמבקש להתמלא במורשת ובמסורת יהודית.בסוף הרצאתו חשתי התרגשות והתרוממות רוח.
הבטתי מחלון אולם ההרצאות אל האופק המאדים של שקיעה נפלאה על הים התיכון והעברתי מול עיניי את חזון שיבת ציון של הנביא ישעיהו המתגשם כאן ועכשיו, "שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו ובאו לך, בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה".שום כתבה דיכאונית שמתפרסמת בכלי התקשורת הישראליים לא תוכל לכבות את אור נרות החנוכה במדינת ישראל, ואין החלטה הזויה של האו"ם שתוכל להאפיל על רוח המכבים, שממשיכי דרכם כיום הם חיילי צה"ל. יש רגעים בהיסטוריה שגם אגדות מתגשמות.
בכנס פגשתי רב קהילה צעיר מקריית גת בן העדה האתיופית. בגיל 10, בהיותו ממלא תפקיד של רועה צאן, עזב את משפחתו באזור הטיגרה ויצא למסע מפרך בן שנתיים לארץ ציון וירושלים. מסע שהיה בו קושי פיזי ניכר, התנכלות מצד שבטים מקומיים, מחנה מעבר בסודאן, ובסוף המסע נחיתה בנמל התעופה בן-גוריון.
הציבור הישראלי צמא להתחבר ליהדותו, חיבור שנשלל ממנו במשך שנים רבות על ידי הנהגה פוליטית סוציאליסטית שרצתה לראות את הישראליות כתחליף ליהודיות ונכשלה בגדול
ילד בן 10 יורד לבדו מהמטוס, ללא קרוב ומודע, מנשק את הקרקע ומרגיש בכל נימי נפשו כי הגיע הקץ למסע נדודים ארוך בן אלפי שנים, שהוביל יהודים מהר סיני למדבריות אתיופיה ובחזרה.בעיניים בורקות מדמעות הבין הילד ממבטי הסובבים אותו שבהגעתו לישראל הסתיים מסע נדודים אחד ומתחיל מסע חדש אל תוככי הישראליות שמתקשה להכיל את האחר והשונה.
משדה התעופה הוא הועבר אל מעון בעפולה. חיוכו המיוחד וביישנותו הטבעית משכו את תשומת לב המדריכים, שהרעיפו עליו הרבה חיבה וחום וחגגו לו את בר המצווה. את השבתות עשה במעון כי לא היה לו לאן ללכת. המדריכים היו לו כהורים והמעון כבית.בגמר התיכון למד בישיבת ההסדר בהר עציון, בד בבד עשה את שירותו הצבאי כקצין חי"ר בגבעתי ולאחר מכן כאחראי לקליטתם של עולי אתיופיה בצה"ל.
בתום שירותו הצבאי הוסמך לרבנות והתמנה לרב קהילה בקריית גת. בהנהגתו, הפכה הקהילה להיות אבן שואבת לצעירים רבים בני כל העדות. קהילה תוססת ופעילה שיש בה שיעורי תורה לרוב בצד פעילות חברתית למען הכלל.בהומור רב ובכריזמה שופעת ריתק הרב את הנוכחים בהצגת משנתו על מחויבות ההנהגה הרבנית לכלל ישראל.
מחויבות שיש לחדש את ימיה כקדם. הציבור הישראלי צמא להתחבר ליהדותו, חיבור שנשלל ממנו במשך שנים רבות על ידי הנהגה פוליטית סוציאליסטית שרצתה לראות את הישראליות כתחליף ליהודיות ונכשלה בגדול. לדבריו, רק רבנות קשובה יכולה למלא את החלל הפנוי שמבקש להתמלא במורשת ובמסורת יהודית.בסוף הרצאתו חשתי התרגשות והתרוממות רוח.
הבטתי מחלון אולם ההרצאות אל האופק המאדים של שקיעה נפלאה על הים התיכון והעברתי מול עיניי את חזון שיבת ציון של הנביא ישעיהו המתגשם כאן ועכשיו, "שאי סביב עיניך וראי כולם נקבצו ובאו לך, בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה".שום כתבה דיכאונית שמתפרסמת בכלי התקשורת הישראליים לא תוכל לכבות את אור נרות החנוכה במדינת ישראל, ואין החלטה הזויה של האו"ם שתוכל להאפיל על רוח המכבים, שממשיכי דרכם כיום הם חיילי צה"ל. יש רגעים בהיסטוריה שגם אגדות מתגשמות.