תנו לבנט להצליח
תנו לבנט להצליח

נפתלי בנט הוכיח גם אחרי הבחירות כי הוא נחוש להתחיל במשהו חדש. קריאתו האמיצה לבחון מחדש את הסטטוס-קוו הקיים ואת מכלול יחסי דת ומדינה מעידים על נחישותו 'לחשוב מחדש'.

דומה כי הנכונות 'לחשוב מחוץ לקופסה' הביאה לבנט את תמיכת מתפקדי 'הבית היהודי' והציבור הרחב. ערעור הסטטוס-קוו, בנושאי דת כבנושאים מדיניים מחייב אומץ מנהיגותי. דבריו אחרי הבחירות מעידים כי 'יש לו את זה'.

ראשיתו של הסטטוס-קוו בישראל בתקופת היישוב. 'מכתב הסטטוס-קוו' המפורסם משנת 1947 עיגן הסדרים קודמים אשר שורשיהם מראשית שנות העשרים ומגיעים עד לקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897. עקרון היסוד היה בהחלטה שלא להחליט. הרוב החילוני ויתר על קיבוע אופי חילוני ברור ליישוב העברי ולמדינת ישראל. המזרח"י ויורשתו המפד"ל ביקשו למנוע סחף שכזה.

לא עוד. החזית הדתית אשר כללה 16 מושבים הצליחה לבלום שינויים שליליים בכנסת הראשונה. באותה קדנציה היו אפילו בסיעת חרות גורמים מיליטנטיים אנטי-דתיים (כהלל קוק, ערי ז'בוטינסקי ושמואל מרלין). היום יש קרוב לארבעים חברי כנסת, ולמעט חד"ש ומרצ אין מפלגות אשר גישתן אנטי דתית המבקשת לעקור את הכל. כאשר הכמיהה ליהדות כה רחבה בעם, יהיה זה פשע להיצמד לסטטוס-קוו העתיק

היום יש קרוב לארבעים חברי כנסת, ולמעט חד"ש ומרצ אין מפלגות אשר גישתן אנטי דתית המבקשת לעקור את הכל. כאשר הכמיהה ליהדות כה רחבה בעם, יהיה זה פשע להיצמד לסטטוס-קוו העתיק. סטטוס קוו נכון היה כ'הוראת שעה'.

כעת עלינו לשוב למצוות התשובה. להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם. התשובה מחייבת בחינה מחדש של הסדרים ונוהגים קיימים כדי לשפרם.

ודוק: אין הכוונה לכפות באמצעים מניפולטיביים, ואפילו לא לפגוע במיעוט. כל שינוי מחייב הסכמה רחבה. בשנים האחרונות עסקתי, מטעם נאמני תורה ועבודה, בקידום הצעות שונות בנושאי דת ומדינה אשר בסיסם הוא חיזוק אופייה היהודי של מדינת ישראל מתוך הסכמה ולא כפייה.

בשיחות עם גורמים פוליטיים, מהבית היהודי והליכוד ועד יש עתיד והעבודה, עלתה נכונות לשינויים יסודיים. דבריו של נפתלי בנט על בחינת הסטטוס-קוו מולידים את התקווה כי הוא יוביל להתקדמות הנדרשת במכלול יחסי דת ומדינה.

אביא מספר דוגמאות להסדרי סטטוס-קוו המחייבים שינוי. במצב החוקי הקיים המדינה מעניקה הטבות ל'ידועים בציבור' אשר אינן מקובלות במתוקנות שבמדינות. כך, כדוגמה, יכולה אשה נשואה להיות 'ידועה בציבור' של אדם אחר, ולקבל מהמדינה הטבות הנובעות מהניאוף.

בשבתות פתוחים קניונים ובתי מסחר והמדינה מממנת חילול שבת ברשות השידור. מעמד ומספר הרבנים בישראל הלך ופחת.

בכל הנושאים הללו ובאחרים הלך אופייה היהודי של מדינת ישראל והידרדר בחסות 'הסטטוס-קוו'. רק בחינה כוללת של מכלול יחסי דת ומדינה יכולה להוביל להיפוך המגמה אשר תחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל.