משימתה של הכנסת החדשה
לאחרונה אנו שומעים קריאה לבחון מחדש את הסטטוס-קוו בענייני דת. אכן כך, הגיע הזמן לטפל בצביון היהודי של מדינת ישראל ולעגן את העקרונות החשובים שבבסיס הסטטוס-קוו באופן חוקתי.
יש הסבורים שהציבור הישראלי הולך ומתרחק מהעקרונות הדתיים שהנחו את קובעי הסטטוס-קוו, והיום כבר לא נכון לכפות מנהגים דתיים כבעבר באמצעות חקיקה. אולם מהרכבה של הכנסת החדשה ניכר שהתהליך הוא הפוך: הציבור הרחב מבין שחייבים לחזק את הזהות היהודית של המדינה, והמפלגות השונות נענות לרצונו ומצרפות חברי כנסת דתיים לשורותיהן. כך הגענו לכארבעים חברי כנסת דתיים, כאשר גם מאלו שאינם מוגדרים דתיים - רבים מחשיבים את עצמם כמסורתיים ומצהירים בפומבי שהזהות היהודית של המדינה חשובה להם מאוד.
קביעת הזהות היהודית בחוקי יסוד
הגיע הזמן לקבוע בחוק יסוד את מעמדה של השבת, שצריכה להישמר בכל המסגרות הממלכתיות והציבוריות. לא ייתכן שערך מרכזי כל כך בחיי עמנו יבוא לידי ביטוי בהסכמים זמניים או בחוקי עזר עירוניים בלבד. כשם שערך כבוד האדם וחירותו מעוגן בחוק יסוד, ולא נסמך על רצונו הטוב של כל אדם טוב והגון, כך צריך לקבוע את השבת בחוק יסוד.
גם החוקים הקיימים כיום בקשר למעמד האישי בנישואין וגירושין, לפיהם קשרי משפחה או התרתם נקבעים על פי ההלכה בבתי דין רבניים כמסורת ישראל סבא, צריכים לקבל מעמד גבוה של חוקי יסוד. לאחר מכן אפשר יהיה למצוא לבעיות אישיות וחריגות פתרונות בתקנות שונות, אבל אסור שבעיות אלו יפריעו למדינת ישראל לעגן את קדושת המשפחה בחוק יסוד. כיום בעקבות בעיות אישיות חריגות, בית המשפט העליון מכרסם במעמד בתי הדין וערכי המשפחה היהודית בשם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עיגון חוקי נישואין וגירושין בחוק יסוד ימנע כרסום מסוכ
גם החוקים הקיימים כיום בקשר למעמד האישי בנישואין וגירושין, לפיהם קשרי משפחה או התרתם נקבעים על פי ההלכה בבתי דין רבניים כמסורת ישראל סבא, צריכים לקבל מעמד גבוה לחוקי יסוד.
ן זה.
גם החוקים הקיימים כיום בקשר למעמד האישי בנישואין וגירושין, לפיהם קשרי משפחה או התרתם נקבעים על פי ההלכה בבתי דין רבניים כמסורת ישראל סבא, צריכים לקבל מעמד גבוה לחוקי יסוד.
ן זה.גם את חוק השבות הידוע הכרחי לעגן בחוק יסוד, שכן חוק השבות הוא אחד הסממנים המובהקים לזהותה היהודית של המדינה, וכיוון שאינו חוק יסוד, בית המשפט העליון מכרסם בו בשם ערכי הדמוקרטיה.
גם את שמירת הכשרות במוסדות המדינה ובמוסדות הציבור יש לעגן בחוק יסוד.
גם אופיו היהודי של צה"ל צריך להיקבע בחוק יסוד, ועל ידי כך רבים מן החששות של בני הציבור החרדי יתפוגגו.
גם מעמד לימוד התורה בישיבות צריך להיקבע בחוק יסוד, כאחד הערכים החשובים של התחייה הרוחנית שבשיבת ציון.
יהודית ודמוקרטית
רבים מנציגי הציבור החילוני טוענים תמיד שהמדינה היא "יהודית ודמוקרטית". אם כך, לא ייתכן שהצד הדמוקרטי יקבל גיבוי ומעמד בחוקי יסוד ובעוד חוקים רגילים רבים, ואילו הצד היהודי יקבל ביטוי מצומצם ונחות ערך בחוקים רגילים. חוסר איזון זה יוצר מצב שבכל התנגשות משפטית בין ערכים חילוניים ליברליים ליהדות, מעמדה של היהדות על התחתונה.
יש לזכור שלכנסת שלנו יש עדיין תוקף של אספה מכוננת, ועל כן יש בסמכותה לחוקק חוקי יסוד שהם כעין פרקים של חוקה.
מן הראוי להקים ועדה מכובדת של רבנים ומשפטנים, כדי להכין מסכת חוקי יסוד וחוקים רגילים על מנת לעגן את יהדותה של מדינת ישראל באופן חוקתי.
ארה"ב וישראל
יש טוענים שעדיף שכל ענייני הזהות היהודית יהיו נתונים לבחירה חופשית, על פי עקרונות הפרדת הדת והמדינה במערב. הדוגמה הבולטת לכך היא ארה"ב, שיש בה הפרדה מוחלטת בין הדת למדינה, ויחד עם זה הדת תופסת בה מקום חשוב.
למעשה, ארה"ב היא מדינה חילונית לגמרי. הדת אמנם תופסת מקום חשוב בחיי היחידים שגרים בה, אבל כמדינה היא חילונית, שכן היא מדינת מהגרים בני עמים שונים ודתות שונות, שרק הצד האזרחי משותף ביניהם, לא הצד הלאומי או הדתי. לעומת זאת, מדינת ישראל הוקמה על ידי העם היהודי, מתוך ציפייה של דורות לחזור לארץ ולבנות בה מדינה יהודית כחזון הנביאים.
היחיד והציבור
יש טוענים שעדיף לכל ענייני הדת שיהיו נתונים לבחירה חופשית, וכראיה לכך מביאים את מצוות ברית המילה, שאין שום חוק שמחייב לעשותה, ולמעלה מתשעים אחוז מהציבור מלים את בניהם מתוך בחירה. טענתם מבוססת על השוואה מוטעית בין היחיד לציבור. מצוות ברית מילה, כמו גם ליל הסדר, הן מצוות שהיחיד מקיימן. בעוד השבת, מעמד המשפחה, חוק השבות, החינוך וכיוצא בזה באים לידי ביטוי גם במסגרות ציבוריות ולאומיות.
מטבעו של עולם, כל ערך ציבורי מכביד במידת מה על היחיד. ואף על פי כן הכל מבינים שכאשר מדובר בערכים חשובים, יש צורך לעגנם בחוק ולא להניחם בידי בחירתו החופשית של כל יחיד. האם אפשר לבסס את מערכת הבריאות על רגש ההתנדבות?! האם אפשר להניח לתנועה בכביש להתנהל על פי נימוסיהם של הנהגים?! האם אפשר להניח את גביית המיסים לרצונם הטוב של האזרחים?! גם החינוך אינו יכול להתנהל על פי בחירה חופשית מוחלטת של ההורים. ולכן כל מי שזהותה היהודית של מדינת ישראל חשובה לו חייב לפעול לקביעת עקרונותיה היהודיים בחוקי יסוד.
צריך לציין שעמדה עקרונית זו נקבעה מתוך רצון והסכמה מלאים בין מייסד התנועה הציונית ד"ר הרצל לרב ריינס מנהיג המזרחי. ומאז ועד היום, הציבור היהודי ברובו הגדול מעוניין לשמור ואף לחזק את אופייה היהודי של מדינת ישראל.
המאמר פורסם בעיתון "בשבע".