על הפסוק "אדם אחד מאלף מצאתי" (קהלת ז, כח), לימדונו חז"ל במדרש: "ביוקר ישראל עומדים לי, בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא, יוצאים מאה למשנה ומהם עשרה לתלמוד ומהם יוצא אחד להוראה" (ויקרא רבה ב, א). ועל זה נאמר: "הבן יקיר לי אפרים" (ירמיהו לא, יט).
המציאות המורכבת בעולמה של תורה מורה על כיוון ברור, שבו יש לאמץ אלפים אלפים של בני תורה (כמו עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא), על מנת שאחד מתוך אלף ייצא להוראה. לכל תלמיד אופי משלו, יכולת קליטה, כישרון ונטיות שונות. מהם בעלי מקרא, בעלי משנה, בעלי דרוש ואגדה, וכמובן מומחים להשקפה ולמחשבת ישראל.
גם בין הלמדנים הפלפלנים שאותם כה מטפחים בישיבות, גם מהם בעלי התלמוד, רק אחד יצא פוסק גדול ומוסמך, מורה הוראה.
בימים האחרונים פורסם 'מתווה הגיוס', ומשום מה לצערנו רבנים בציונות הדתית חלקם שותקים, וחלקם אף מרוצים ומקבלים בהכנעה עול מלכות פולטיקאים עליהם.
מעולם לא שמענו כי מגבילים את מספר לומדי התורה בעם ישראל. יהודי מאמין, יהודי שורשי הצומח בבית המדרש והמכיר את ערכה של התורה, יודע ומאמין בלב שלם כי התורה, קול יעקב הנשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות - הוא המכניע את ידי עשו הרשע.
על הפסוק "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים" דרשו רבותינו: עומדות היו רגלינו - כוח עמידתנו מול אויבנו - בזכות שערי ירושלים המצוינים בהלכה.
מורנו ורבנו הגר"מ אליהו זצ"ל היה רגיל לומר, בעוצמה המתאימה לו ושכה חסרה לנו היום, בשם דודו הרב צדקה זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף: ניצחונו של חזקיהו המלך על צבא אשור העצום והנורא היה בזכות השמן שסיפק המלך למאור ללומדי התורה (לפי מאמר חז"ל על הפסוק "וחובל עול מפני שמן", ישעיהו י, כז). בכל ראשית שנת תקציב היה מזמין חזקיהו המלך את שר האוצר לברר מה התקציב השנתי. הוא היה מורה לקצץ מכל משרד ממשלתי כך וכך אחוזים עבור תמיכה בלומדי התורה, וכך הצליחה מלכותו וניצח במלחמותיו.
היום צה"ל מוציא מיליונים ומאות מיליונים על הגנה של 'כיפת ברזל' (החשובה עד למאוד מצד ההשתדלות) ועל טילים יקרים התוקפים את האויב (להרוס חלון או מחסן ריק...). היד קלה על ההדק לשלוף ולאשר ולהוציא מיליארדים עבור הביטחון, דבר אשר יש לו התנגדות גם בציבורים אחרים, אשר חשובה להם תוספת הוצאה לחינוך, לחיזוק החברה החלשה והענייה ולחיזוק החוסן החברתי-יהודי שלנו.
לצערנו כל הוצאה פעוטה עבור בני תורה ובני משפחותיהם יוצרת פתאום חור בתקציב. אבל החורים האלה הם המקיימים את המדינה ואת החברה והם השומרים על ארץ ישראל ועם ישראל. לימוד תורה איננו חשוב רק כפיתוח הנגב, אלא הוא היסוד והערובה לקיום העולם (מאמרי חז"ל ידועים בנושא ולא אאריך). אנא, אל תיגעו במשיחיי... אל תגזרו גזירות של הגבלת מספר לומדי התורה, ואל תפחיתו את התמיכה בהם. אלא אדרבא, הגבירו אותם - ונראה ברכה בע"ה.
כמובן, את המשתמטים ואת הבטלנים יש לגייס ליחידות מיוחדות עם שמירה על אורח חיים דתי קפדני, על מנת לשמור על המסגרת. אך את הלומדים יש לרומם ולהאדיר.