אין לי מילים לתאר את גודל הצער שאני חש בימים אלו. ההשתלחויות האחרונות ברב דוד סתיו שליט"א, הביאו להלבנת פניו של תלמיד חכם חשוב והלב שותת דם.
המחלוקת היא אבן יסוד חשובה בעולמה של ההלכה, אולם גם למחלוקת ישנם גבולות. מרבינו הרצי"ה קוק זצ"ל למדנו כי יותר ממה שאדם צריך להקפיד על הנכנס מפיו, עליו להקפיד על מה שיוצא ממנו. אוי לנו שהמחלוקת הביאה לכך שנאמרו דברים שאינם ראויים.
אינני מבין כיצד יכולים לכנות איש גדול ותלמיד חכם עניו בשם "רשע"? הרי ישנם גדרים הלכתיים ברורים מאוד לגבי מי
אינני מבין כיצד יכולים לכנות איש גדול ותלמיד חכם עניו בשם "רשע"? הרי ישנם גדרים הלכתיים ברורים מאוד לגבי מיהו "רשע" ולמי מכנים בשם זה
הו "רשע" ולמי מכנים בשם זה. היעלה על הדעת שהרב סתיו עומד באמות מידה אלו? כיצד אומרים דברים נוראים שכאלה מבלי לדבר עם האדם עצמו, מבלי להכיר ולדעת אותו? מי היה מאמין שמתוך המחלוקת נגיע לדיבורים שכאלה.
אין ספק בליבי כי הדברים הנוראים שנאמרו, הם תוצאה של ידיעות שקריות שמקורן מפי השמועה, שביססו חשדנות כלפי הרב סתיו. אלו המזינים את המחלוקת באותם שמועות מרושעות, עושים זאת כשבפיהם רוממות קרנה של תורה, אולם הם מבקשים רק להרוס ולנתץ.
אין שום הסבר שיניח את הדעת מדוע עשו כך לרב סתיו והלב כואב ודואב למראה כבודה של תורה הנרמס בראש כל חוצות. מי שמכיר את הרב עובדיה יוסף יודע כי לו היה נפגש ומכיר את הרב דוד סתיו, לא רק שלא היה אומר כדברים שאמר, אלא אדרבא היה מוקיר אותו, מחבקו ומנשקו.
ישנם הטוענים כי אהדה כלפי תלמיד חכם או רב מסויים, במיוחד אם היא באה מכיוונם של מי שאינם שומרי תורה ומצוות, הרי שיש בה בכדי להעיד כי אותו רב "איננו רציני". אני מסוגל להבין את הלוגיקה שמאחורי הסקת מסקנות זו, אולם ברור שאין מאחוריה דבר וחצי דבר.
אי אפשר לקרב רחוקים רק באמצעות נשיאת חן חיצונית. קירוב רחוקים אל היהדות הוא תוצאה של פעולות מעשיות. אם הרבנות הראשית תעבוד ביושר בתחומים השונים ותעשה זאת בצורה מסבירת פנים, ממילא היא תקרב את כולם לערכן של התורה וההלכה.
את זאת עושים באמצעות בניית מערכת כשרות צודקת ואמינה, חיזוק מעמד המשפחה כדת משה וישראל ומינוי דיינ
מי שמכיר את הרב עובדיה יוסף יודע כי לו היה נפגש ומכיר את הרב דוד סתיו, לא רק שלא היה אומר כדברים שאמר, אלא אדרבא היה מוקיר אותו, מחבקו ומנשקוים מומחים המקפידים על ההלכה לצד היותם מוערבים בדעת עם הבריות. מהיכרותי עם הרב סתיו, אני מתרשם כי זאת בדיוק כוונתו. הוא מבקש לעשות את כל אלה בשלמות, בחריצות, אך לא פחות מכך גם עם פנים מאירות.
הטענה לפיה מוסד הרבנות הראשית ותפקיד הרב הראשי הוא סמלי בלבד, אין לה שחר. אינני מאמין שיש מישהו שאכן חושב כך. ראש רבני ישראל הוא האיש שעל כתפיו מוטלת האחריות שהיהדות תאיר פנים לכל אדם בישראל. מוטלת עליו אחריות לעולם התורה, לישיבות, למינוי רבנים לערים וליישובים, לעריכת חופות כהלכה ולמינוי דיינים.
אם הזכרנו את נושא הדיינים, הרי שישנה כיום נבחרת מצויינת של דיינים בני הציונות הדתית, יוצאי "ארץ חמדה" וכולל הדיינות בפסגות, שאם דרכם לבתי הדין תסלל הם יחוללו שם מהפכה אמיתית וחיובית. כיום אין לתלמידי חכמים מצויינים אלה דריסת רגל בבתי הדין משום שיש מי שמונע זאת. זהו מצב כואב מאוד ובכוחם של הרבנים הראשיים לשנות זאת. זוהי רק דוגמא אחת הממחישה מדוע תפקיד הרב הראשי הוא בעל משמעות רבה מאוד, וכאמור שינויים שכאלה ניתן לחולל בעוד אינספור תחומים. זהו האתגר העומד לפתחם של הרבנים הראשיים שייבחרו, ובכלל זה גם הרב סתיו, שמבקש להיבחר לתפקיד בדיוק לשם כך.
אשר על כן אני רואה חובה לעצמי לחזק את הרב דוד סתיו שליט"א. הרב סתיו הוא גדול בתורה וביראת שמיים. מידותיו מתוקנות וכל כוונתו לשם שמיים ולמען עם ישראל. בחירתו לתפקיד הרב הראשי תהיה לפאר האומה, לחזוק מעמדה של הרבנות ולקירוב ישראל לאביהם שבשמיים.
(מתוך עלון 'צהר')