עם השלמת חקיקת התקציב וחוק הגיוס בימים הקרובים, מגיעות להבשלה סיסמאות הבחירות על השוויון בנטל ויצרניות המגזר החרדי. מעניין לבדוק כיצד מממשת המערכת הפוליטית את חזון חיבור החרדים לחברה הישראלית כציבור שותף ותורם.
זה מתחיל עם גרזן של קיצוצים וגזירות כלכליות שיהפכו עשרות אלפים מהם לעניים: קצבאות הילדים מופחתות בגדול. ההקצבות עבור כל תלמיד בישיבות ובכוללים מקוצצות ב54 אחוזים ויובילו מוסדות רבים לסגירה. מוסדות חינוך מכל הסוגים מקוצצים בעשרות אחוזים. בחלק מהמקרים הודה משרד החינוך שלא מדובר בצעדי חיסכון אלא במדיניות מכוונת. סמינרים וישיבות קטנות קוצצו בעשרות אחוזים. ישיבות קטנות שהן פנימיות רווחה הקולטות נוער עני שקיבלו חצי מתקציבן ככספים קואליציוניים איבדו אותו כעת לחלוטין רטרואקטיבית, כלומר אפילו לא יקבלו מהמדינה משכורות שכבר שולמו למורים. תגבור לימודי יהדות (תל"י) קוצץ במערכת החינוך ב80 אחוזים פרט לסוג המוגדר כתגבור לבגרות. ברור מדוע. שיעורי תרבות תורנית קוצצו ב80 אחוזים. קוצצו צהרונים מסובסדים של משרד החינוך. "מיצוי כושר ההשתכרות" משמש כאמצעי לגריעה דרקונית של תמיכות במעונות ובהנחות ארנונה. יצוין שהבית היהודי הצליח בשקט להקהות חלק מהגזירות.
אולי בכלל מדובר בקיצוץ כואב והכרחי בתקופת משבר כלכלי? זה נכון רק חלקית. הבעיה היא שהקיצוץ גבוה בהרבה מזה שהוטל על יתר התקציב, בגלל שיקולים זרים. הנה דוגמה: ישיבות שקולטות תלמידים מחו"ל מקבלות כ300 שקלים עבור כל תלמיד. חלק גדול מהתלמידים מתחתנים, נשארים כעולים חדשים, ומוציאים בתקופת לימודיהם אלפי שקלים בחודש - כסף שהם מביאים מחו"ל. בפועל זהו ענף ייצוא שמכניס מטבע זר תמורת לימודים, ועוד שולח ארצה יהודים מהגולה. עד סוף 2014 כל התקצוב הזה יחוסל, בניגוד לכל היגיון כלכלי ולאומי. כנראה שמדובר כאן בהיגיון אחר לגמרי.
ועדת פרי שיצרה את חוק השוויון בנטל קבעה כעבירה פלילית את אי הגיוס של החרדים, שמאז קום המדינה היה לגיטימי וחוקי. בוגי יעלון הצליח בקושי להכניס סייג של מתן שיקול דעת לשר הביטחון בהפעלת הסעיף הפלילי. בעיני החרדים מדובר בהגדרת לימוד תורה כעבירה פלילית. זה מעליב ומרתיח בדיוק כגודל הפליליות של בנייה יהודית ביו"ש.
כל התהליך מלווה ברצח אופי תקשורתי בסגנון אנטישמי המציג את החרדים כטפילים וכחלאות ומונע פתחון פה למצוקתם. פרחחים כבר פוגעים בבתי כנסת ומכים ומשפילים בעלי חזות חרדית ברחובות. מדהים לראות כל פעם מחדש כיצד כמה פוליטיקאים ועיתונאים מצליחים לגרום לחברה טובה ומשכילה להתנהג כאספסוף פרימיטיבי.
גם אם לא כל הנתונים כאן מדויקים לחלוטין, התמונה הכללית ברורה מאוד. לא מדובר בהגברת השילוב והחיבור אלא בהתנכלות וניסיון לשנות באופן יסודי את אופי החברה החרדית ולשבור אותה על ידי מצור כלכלי, רצח אופי ורדיפה, כמיטב המסורת של הממסדים הפוליטיים והתקשורתיים. הסיבוב הקודם שלהם היה בט' באב לפני שמונה שנים. ציבור המטרה היה אחר, התירוצים שונים, אך השיטות והרשע זהים. כפי שאז לא באמת היה מדובר על שלום, גם כיום לא מדובר בשוויון בנטל אלא בפעולת איבה תרבותית.
תוצאה מיידית שכבר ניכרת בשטח היא חיסול הגיוס החרדי, שדווקא התרחב מאוד לאחרונה. המצור על כל המגזר הסגיר אותו לידי החוגים הקיצוניים ביותר. כעת זוכים לעדנה הממסדים הנוקשים והמקובעים ששללו באופן מסורתי את הקמת המדינה ואת הזיקה אליה, ובשנים האחרונות איבדו שליטה ונדחקו הצדה. הלפידיזם של הממשלה מצדיק אותם, מגביר אותם, נותן להם את הבכורה.
חיסול מגמת החיבור של החרדים עם המדינה, שעד לאחרונה הייתה בעלייה, אינו פחות מאסון לאומי חברתי שדוחק אל מחוץ לגדר ציבור גדול וטוב. מי שנתלה כתירוץ להתעלמות מכך בשחצנות ובהתנשאות של כמה עסקנים ורבנים, עושה לעצמו הנחה גדולה מדי בהערכת גודל הנזק והקרע שנוצר עם הציבור עצמו. למדינה המהלך הזה טוב בדיוק כמו ההתנתקות.
גם טקטית מדובר בטעות. לפיד כבר הצהיר שאחרי התקציב הוא יתרכז בתהליך המדיני, מכאן שתאריך התפוגה של הברית עם בנט כבר ידוע, והוא קרוב. בעוד שבועיים נתניהו, לפיד, לבני, פרי ועופר שלח לא יזדקקו עוד לבית היהודי. לכן, גם מהבחינה המוסרית וגם הטקטית אסור להצביע בעד התקציב מבלי לבצע בו שינוי יסודי להקלה על החרדים, ובלי דרישה לבנייה מיידית ביו"ש ובירושלים. הנה הזדמנות להועיל במהלך אחד גם לעם ישראל וגם לארץ ישראל.