מנהיג ישראלי חייב לדבר פלסטינית
מנהיג ישראלי חייב לדבר פלסטינית

יהלום ופחם הם חומרים הבנויים מאותו יסוד: פחמן בדיוק ובכל זאת קיימים הבדלים מהותיים ביניהם, כגון: הפחם הינו שחור והיהלום הוא בצבע בהיר בוהק, היהלום מוליך חשמל והשני  מבודד, היהלום נחשב לחומר החזק ביותר בטבע והשני מתפורר.

לפיכך, תמיד נשאלת השאלה-אם הבסיס של שניהם דומה כל כך אז כיצד  שני החומרים שונים כל כך זה מזה? התשובה לכך טמונה בעובדה שהמבנה המרחבי והשכבתי של כל אחד מהחומרים שונה בתכלית- בעוד שאצל היהלום המרחקים שבין אטום לאטום קטנים באופן משמעותי הרי שבאטום הפחם האטומים רחוקים האחד מהשני משמעותית.

הדבר דומה לשוני שקיים בין בני אדם- הבסיס שלהם דומה מאוד ולכולם אותם צרכים- רצון לחיות בכבוד, לפרנס את המשפחה וללדת ילדים, אך בתפישתם התרבותית, באידאולוגיה ובמסורות הם רחוקים האחד מהשני לפעמים מרחק מזרח ממערב. כולנו מכירים את ה-"Rules" וה-Codes""- הצורך בחוקים ובקודים על מנת להתקיים בכבוד ובצורך הבסיסי הזה בוודאי שלא קיים הבדל בין קבוצות אנשים.

ההבדל הקיים בכל זאת טמון בתבנית השונה. למדינות המזרח בדומה ליהלום, קיימת תבנית נוקשה ודחוסה הדומה לרשת דייגים צפופה והם נתונים לקודים ודפוסים חברתיים חסרי פשרות. בניגוד לכך- בקרב מדינות  המערב יש לפרט מרחב גדול יותר לחיפוש אחר מימוש עצמי, בדומה לרשת שקיימים בה מרווחים גדולים ובדומה למרווחים שקיימים בין אטום לאטום. בפחם מספר סיבות מובילות להבדלים הללו שבין מדינות וחברות- הסיבה הראשונה טמונה במצב הכלכלי; במדינות סקנדינביה, לדוגמה, בהן קיים שפע כלכלי, לפרט יש זמן רב יותר להתפתחות והליכה אחר מימוש שאיפותיו העצמיות, ללא צורך במרות והִצמדות לקודים נוקשים שכופה החברה. לעומת זאת, בקרב המדינות הטוטליטריות באפריקה ובמזרח התיכון עוגת המשאבים שבה התושבים צריכים להתחלק מצומצמת בהרבה. דבר זה מצריך התחברות לקבוצה על מנת להצליח ולשרוד ובכך גם להיות חלק מקבוצה שדורשת ציות למסורות ותכתיבים נוקשים.

דבר נוסף שמשפיע מאוד על ההבדלים בין קבוצות ומדינות הוא נושא הדת- בקבוצות שבהן הדת שלטת יכולת הפרט להתבטא בחופשיות מצומצמת בהרבה ביחס לקבוצות שבהן הדת אינה שלטת בשל הנוקשות וחוסר הפשרנות שהיא דורשת ממאמיניה. גורם שלישי הינו הגורם הסוציאלי- קבוצות ראפרים לדוגמה שבהן נהוג קוד של לבוש מקובל, יקבעו לך תודעתית כיצד ובאיזה אופן להתלבש כדי להיות חלק מקבוצת השווים. דבר נוסף הוא כמובן הגורם הגנטי שעשוי לגרום לשינויים בדפוסים ולבטא תכונות אחרות מהמקובל.

סוגיית הגנטיקה מהווה סטיית תקן כפי שקיימת בכל תיאוריה, ועובדה שגם במדינות רווחה דוגמת יפן וגרמניה ישנם קודים נוקשים שאינם מאפיינים את מדינות הרווחה ולעומת זאת גם בסעודיה העשירה יכרתו לך יד בשם השריעה. אם נדמה את תבנית הצרכים של המערב אל מול המזרח בתבנית בצורת פירמידה נוכל לציין כי בקרב מדינות ערב, אסיה ואפריקה הדבר שנמצא בראש סולם סדרי העדיפויות הוא נושא הכבוד.

זאת אל מול הצורך של מימוש עצמי שקיים בראש פירמידת הצרכים של המערב.  אנו מתוודעים מדי יום למקרים של רצח בתוך המשפחה שמתרחשים בקרב קבוצות איסלם בגרמניה , בהולנד או בערים דוגמת לוד ורמלה בישראל ואף חוק מדינה מערבי לא ימנע את הארועים הללו.

הדבר דומה למצב הקיים בין ישראל כדמוקרטיה מערבית לבין מנהיגי הפלסטינים ומנהיגי איראן- נראה כי ביננו לביניהן קיימים פערי תרבות עצומים ולעולם לא יהיה ניתן לתקשר ביניהן כי שפתן שונה בתכלית. האחת מדברת במושגים מערביים, שבהם היא מנסה להשפיע על דעת הקהל העולמית. הצהרת ראש הממשלה נתניהו שמציין כי "רוחאני הוא זאב בעור כבש", ובמיוחד כשהדבר נעשה בנאום חוצב להבות בפני כל מדינות העולם נתפסת בפני כל העולם הערבי כרמיסת הכבוד שלהם בצורה כזו שאף משא ומתן עתידי לא יוכל לפצות על העלבון.

במקום זה, אדם שמבין לעומקה את המנטליות הערבית או הפרסית, היה יודע שאלו דברים שניתן לומר אך ורק בארבע עיניים, אף אם הטון והתוכן יהיו חריפים בהרבה. בנוסף, ביטויים שגורים דוגמת "הסדרי ביניים" או שחרור רוצחים עם דם הידיים לצורך התנעת תהליך מדיני נתפשים בפני הערבים כהתרפסות, כהססנות וכאי יכולת להגיע "לתכל'ס" בצורה כנה.

למרות זאת, ישנן קבוצות אוכלוסייה בישראל שיודעות "לדבר ערבית" בשפת הפלסטינים, אך נחשבות בצורה שגויה ולא נכונה כקיצוניות ותלושות מהמציאות למרות שמבינות טוב יותר מכל קבוצה אחרת את המנטליות הערבית. כאשר מנהיג ישראלי יושב במשא ומתן מול עמיתו הפלסטיני הוא חייב לדעת "לדבר בשפתו". הנטייה לנסות להשליך את הערכים שלך כאדם דמוקרטי-נאור על האחר, אם באמצעות דמוקרטיה שנראית לך כטובה ביותר או באמצעות שפה מזלזלת ופוגעת, שלכאורה עוזרת בהפעלת לחץ מול שאר העולם היא תפיסה שגויה ביסודה, שמונעת מלכתחילה כל אפשרות לדו שיח כן ואמיתי.

לכן, קיים סיכוי אפסי כי ראש ממשלה ממוצא מערבי יוכל להוביל להסכם שלום עם הערבים. במקרה של המו"מ עם הפלסטינאים, נראה שצד אחד מדבר על פי קודים מערביים ואילו הצד השני מתנהל על פי קודים מזרחיים מובהקים, כך שלעולם לא יתקיים כאן חיבור שיוביל להבנה והתקדמות בין המדינות. זאת אגב למעט אחד, אף הוא יוצא עדות אשכנז, מנחם בגין ז"ל, שבאמת הבין לעומק את המסורות והערכים הערביים וזו הסיבה שיכל להוביל להסכם שלום עם האויבת הגדולה והחזקה ביותר של מדינת ישראל במזרח התיכון.

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לצמצם פערי חשיבה בין מסורות תרבותיות שונות בתכלית? לכך קיימת שיטת ה-T.s.m-Three Step Method- הדבר הראשון הוא לחקור מהם הערכים שמובילים אותך בתקשורת שלך מול עובדים, קולגות או יישות אחרת שכשתדע בדיוק מהם אזי תדע כיצד להתנהל מולם בתבונה. דבר שני, אל תמהר למתג אנשים שעושים דרך שנראית כנורמה פסולה בתוך תבנית החשיבה שלך, אלא חשוב תמיד לחקור את אותו האדם לעומק ולהבין מהם המניעים שגרמו לו להתנהל באותו אופן.

יכול מאוד להיות שהאבחנה הראשונית כלפיו הייתה שגויה ושההתנהלות שלו באותו רגע מהווה סטיית תקן בהתנהגותו, שכלל לא משקפת את אישיותו. היבט שלישי-לפעמים קורה שלמרות שהשתמשנו בפרספקטיבה הכפולה על פי שני הצעדים כדי לאבחן את האישיות או היישות שעומדת לפנינו, הרי שתמיד יהיו את אלה שלא יקשיבו ויפעלו בניגוד גמור לרצוי. לאלו כדאי לומר- עד כאן, סטופ!! הדברים ייעשו כפי שביקשתי ללא דיחוח וללא צורך בהסבר נוסף.

לעיתים כשהאדם שמולך אינו בנוי לגמישות ולשיח חשוב מאוד לדעת כיצד למתוח את הגבול ומבלי לספק הסברים נוספים.