דברי פרס גודעים באבחה את זכויותנו

הרב חיים רטיג , כ"ג בשבט תשע"ד

אחת המנטרות הנאמרות בחדרי חדרים בידי תומכי החזרת יהודה ושומרון והקמת מדינה פלסטינית היא כי דרישותינו המדיניות שמות מקלות בגלגלי השלום.

בנוסף, רק היום נחשף כי גם הנשיא פרס סובר שאין לעמוד על הדרישה שלנו כי הפלסטינים יכירו במדינת ישראל כמדינה יהודית משום שהדבר יפריע לתהליך המדיני, והדבר חוזר כל פעם בצורה שונה ובאירועים שונים כאילו שאנחנו סרבני השלום והכל תלוי רק בנו.

גם לשיטת אותם תומכים נלהבים מארגוני השמאל בחלוקת הארץ לשני עמים, הרי שגם על פי תפישתם מדובר בתזה שאינה מחזיקה מים. אנשים להתעורר! נוסה במהלך השנים תהליך מדורג ורב שלבי של בניית יחסי אימון והרגעת השטח, וכל זה לא הועיל כי ברגע שאין צד שני והכל מונח עלינו אין כאן משא ומתן ואין פשרה, כאשר רק עיוור לא יראה זאת.

כבר עשרות שנים מוכרת לנו תפיסת הארגונים הפלסטינים לגבי השיטה שבה הם מסוגלים להכריע אותנו, כאשר הם מצליחים ליצור תהליך של התמוססות המדינה, קריסה אל תוך עצמה על ידי העצמת כוחות המנסים להופכה למדינת כל אזרחיה על ידי הצפתה בפליטים, ועל ידי נגיסה מתמידה בשטחיה על פי תורת השלבים או בז'רגון העם שיטת הסלאמי, פרוסה אחר פרוסה.

הגדרת המדינה כיהודית תוקעת טריז בלתי עביר בתורת שלבי הכרסום הפלסטינית, הדבר מדגיש בפני הפלסטינים כי הם מסתפקים בפשרה ומוותרים על זכותם על כל חלקי הארץ כחלק מפתרון שתי מדינות מנת ולהגיע להסדר קבע ולא רק עושים עצירה לצורך התקדמות לשלב הבא, וכי הם מבינים שנגמר הסכסוך וכל מהעמים יחיה בגבולות עצמאים וחותם על סוף הסכסוך וקץ התביעות ההדדיות. באופן ברור מתגלה הצביעות בפניהם של הפלסטינים משום שהם אינם יכולים להסכים לכך והדבר מעמיד אותם במערומיהם.

והנה מופיע לו שמעון פרס, נשיא מדינתנו המכובד ומנסה ליצור פריצת דרך ולתת לפלסטינים חבל הצלה, אבל במקום לתת להם חבל הוא גודע באבחה את אילן השורשים שעליו מבוססת זכותנו ההיסטורית כעם. האם הוא יסכים גם לשיבת הפליטים כהגדרתם? ימים יגידו, הרי גם חבורת השמאל הרדיקלי פועלת בשיטת הסלאמי של צעד אחרי צעד- להגיע לאותו רגע נכסף "שכעם כובד נוותר" על זכותנו הדתית וההיסטורית הבסיסית.

בעובדה כי לנשיא מדינת היהודים אין קווים אדומים ברדיפתו אחר החזון של "מזרח תיכון חדש", הוא גורם לקריסה של כל אפשרות ולו הקלושה ביותר להגיע לשלום אמת, שכן אין סיבה להתפשר אם אפשר אפילו לקחת את זכותנו הבסיסית להכרה כמדינה יהודית שבלעדיה לא קיימת לנו זכות אמיתית על הארץ.

תפיסות אלו יש בהן סכנה גדולה לקיומנו כמדינה לאחר אלפיים שנות נדידה מחוץ לאדמתנו וכמיהה אין סופית לחזרה לארץ אבותינו. לכן, עלינו לומר עד כאן! לא עוד סיסמאות נבובות וקלישאות המתעלמות מהמציאות. חזרנו לארצנו, התפכחנו ואנחנו שוקלים בכובד ראש כל סיכוי וסיכון. מדינה יהודית היא דרישה יסודית ובסיסית כחלק מזכותנו המוסרית וההיסטורית וחובה כי כך תשאר.