בין ערפל לאיזון

הרב יצחק לוי , ט"ו באייר תשע"ד

הודעת ראש הממשלה על תמיכתו בחוק יסוד מדינת ישראל - מדינת הלאום היהודי, עוררה כנהוג במחוזותינו, פולמוס ציבורי שלעיתים הינו חריף ומוגזם. המעניין הוא שכולם אומרים את אותו הדבר ועדיין, אין איש יודע מה יהיו סעיפי החוק המדובר ואלו ערכים יהודיים יכללו בו.

חוקי היסוד הקיימים, שהייתה לי הזכות להיות שותף פעיל בחקיקתם, קובעים שערכיה של מדינת ישראל הם ערכים יהודים ודמוקרטיים, וכן קובעים את הזיקה הערכית של המדינה לעקרונות מגילת העצמאות. המתנגדים לחוק החדש חוששים, שהאיזון הקיים בין יהדות ודמוקרטיה יופר לטובת הערכים היהודיים, ותהיה בכך פגיעה בדמוקרטיה ובערכיה.

אולם, אותם מתנגדים אינם מציינים, שמאז חקיקת חוקי היסוד בתחילת שנות התשעים, בתי המשפט בישראל ובעיקר בית המשפט העליון, פסקו ופרשו את חוקי היסוד באופן שהערכים הדמוקרטיים הליברליים הם העיקר ואילו הערכים היהודיים לא באו לידי ביטוי במידה וסתרו או היו שונים מהערכים הדמוקרטיים. אם כן, אולי חוק חדש זה דווקא יעשה צדק ויביא לידי איזון נכון יותר.

ראש הממשלה הודיע, שיקדם את החוק בהסכמת כל סיעות הקואליציה והוא אף טען שהחוק לא יפגע כלל בדמוקרטיה. באמירות אלו ביקש ראש הממשלה להרגיע את המודאגים דלעיל, אולם קשה להבין איזה חוק יצא מתחת ידיו. אם אכן מדובר בחוק משמעותי, עולה השאלה איך ניתן לרצות את כולם והאם יצליח ראש הממשלה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה? ואולי, שמא כוונתו היא שהחוק יסייע לו במו"מ המדיני בלבד, ואז החוק יהיה מאד קצר ולא יעסוק בעניינים שיש להם נפקות משפטית פנימית, אלא יפנה למישור המדיני.

מסופקני אם תהיה על העניין הסכמה קואליציונית, שכן הכרזה מעין זו תמנע המשך מו"מ מדיני לחלוטין. סביר יותר יהיה להניח, שחקיקה זו תהיה ארוכה ומסובכת, ובוודאי שלא תהיה חקיקת בזק. לדעתי, חקיקתו אינה צפויה להסתיים במושב הקיץ הקרוב של הכנסת, ומסופקני אף אם החורף הבא עלינו לטובה יספיק כדי להביא חקיקה זו לסיומה. ואולי, ברבות הימים יוזמה זו תתאדה כפי שקרא ליוזמות רבות אחרות שקדמו לה, כך שנראה שמתווכחים ומתפלמסים על ביצה שלא נולדה.

המצב ה"מעורפל" הזה אינו מונע את הצורך בדיון ציבורי רציני על השאלה המורכבת מהו האיזון הנכון שביו 'יהודית' ל'דמוקרטית'. מאז חקיקת חוקי היסוד, נכתבו ספרים ומאמרים רבים בנושא זה, וכמדומני הפולמוס הכתוב הראשון בעניין היה בין השופטים אהרון ברק ומנחם אלון. ועדיין, רחוקים אנו מלמצוא פתרון הולם בכמה מן הסוגיות בהן נראית אי הסכמה בין יהדות ודמוקרטיה. כך לדוגמה בכל הנוגע לערך השוויון, שהינו אולי המרכזי שבכל ערכי הדמוקרטיה, לגביו יש ליהדות ולדמוקרטיה מחלוקת, שכן כל אחת רואה ערך זה בדרך אחרת.

לצערי, עד היום נשארנו ללא הכרעה וללא הסכמה בסוגיות השונות הנוגעות לעניין, ולכן יש מקום לדון בסוגיות אלו במאמרים, כנסים וימי עיון, ללא קשר עם המחלוקת הפוליטית. ייתכן והפתרונות מצויים ביכולת להגיע להסכמה אלה עם אלה תוך כדי ויתורים. הבה ננסה להגיע להבנות ולהשאיר את חברה הישראלית מאוחדת.

ביום שלישי הקרוב (20.5) יתקיים במכללת חמדת הדרום כנס בנושא: האם נחוץ חוק יסוד מדינה יהודית ודמוקרטית