לשמע הידיעה המייחסת לחטיפת שלושת הנערים היהודים באזור חברון, הזדעזעתי וכמוני כנראה גם רוב רובם של היהודים אזרחי מדינתנו. שלושת הנערים לא עשו רע לחוטפים. החטיפה בוצעה ע"י מוסלמים צמאי דם. מטרתם הייתה כפולה : מצד אחד שחרור אסירים הכלואים בגין "מעשים טובים" שבצעו ולכן הם שפוטים לתקופות מאסר ממושכרות ומצד שני רציחת יהודים באשר הם.
הגורם הישיר לחטיפה היא עסקת שליט. אסור בשום אופן לחזור על מעשה האיוולת של ראש הממשלה נתניהו הלחיץ בעסקת שליט. את גלעד שליט צריך היה להעמיד למשפט צבאי. במקום זה הפכו אותו לגיבור לאומי. גלעד שליט יצא מהטנק בניגוד לפקודות מפורשות שקיבל. בנוסף לזה הוא יצא מהטנק ללא נשקו האישי. בכך הוא עזר לחטיפתו.
אחרי 1,935 ימים בשבי, הוא שוחרר כיוון שממשלתנו ברוב איוולת אישרה עסקה שבמסגרתה שוחררו 1,027 רוצחים מוסלמים. זאת הייתה כניעה מוחלטת לטרור. בטרור נלחמים – לא מנהלים מו"מ עם טרוריסטים. אחרי שחרורם חזרו רובם לפעול נגדנו במסגרת מטרתם להקים מדינה "פלשתינית" במקומה של מדינת ישראל ולרציחת כל התושבים היהודים.
עסקת שליט הייתה כניעה לטרור וניצחון של החמאס. כבר שנים שהדרך בה פועלות מממשלות ישראל מובילה לתוצאה אחת בלבד. שחרור סיטוני של מחבלים רוצחים פעם אחר פעם. עסקה אחר עסקה.
התקשורת שהיא שמאלנית, הובילה ומובילה קמפיין האדיר לביצוע חילופי ביו חטופים יהודים חפים מפשע לבין רוצחים עם דם על ידיהם. שחרור מחבלים מוביל ליותר טרור וליותר נרצחים יהודים. מאתיים יהודים אזרחי המדינה קיפחו את חייהם רק על ידי משוחררי העסקאות הקודמות.
שחרור מחבלים רוצחים אינו מעיד על סולידריות חברתית עם הנחטפים. זאת הטעיה נוספת. משום שסולידריות חברתית איננה דאגה ליחיד על חשבון הכלל. הקמפיין למען שליט היה ביטוי לאינדיבידואליזם קיצוני שהשתלט עלינו. זו דאגה לאחד ויחיד על חשבון האינטרס הקהילתי, הציבורי, החברתי, הממלכתי והלאומי. חברה מתוקנת דואגת גם ליחיד ולבודד, אבל לא על ידי גרימת נזק גדול הרבה יותר לחברה. לא לחיזוק הטרור, לא לשחרור רוצחים שההסתברות לשובם למעגל הטרור היא וודאית.
על הממשלה לחשוב "מחוץ לקופסה", עליה לפעול בדרך שונה מאשר בעבר (שחרור סיטונאי שח מחבלים רוצחים) על הממשלה לפעול בדרך שבה לא ירצו יותר לחטוף יהודים. צריך לגרום לכנופיות הרוצחים לשלם מחיר כבד מאד בגין חטיפת יהודים.
אני מציע דרך שתהה הרבה יותר מעשית ותביא להפסקת החטיפות, לשחרור החטופים ולמניעת חטיפות בעתיד. הפתרון שלי פשוט ויעיל. אסור לנו להילחץ, צריך לגרום לצד השני להילחץ. צריך לבודד מבין אלפי הרוצחים הכלואים אצלנו, את אלף האסירים, "עם דם על הידיים", שתקופות מאסרם קרובה יותר. הם יהוו את "התמורה". לאחר מכן צריך לפרסם בכל אמצעי התקשורת שכל יום יוצאו להורג 10 מאסירים אלה וזאת עד לשחרור החטופים שלנו, של כולנו. אם החטופים שלנו יוחזרו בריאים ושלמים, צריך להחזיר לכלא הנותרים בחיים מבין "התמורה", אחרת להוציא להורג את יתרת "התמורה". אם החטופים ישוחררו, הרי הרווחנו, ואם לא גם כן הרווחנו מהריגת הרוצחים.
אמנם יהיו "יפי נפש" שיתנגדו לכך. צריך להתעלם מהם בין אם הם אזרחי המדינה ובין אם הם מנהיגי "העולם החופשי". כנופיות הרוצחים המוסלמים מבינים רק שפה אחת והיא שפת הכוח. אם בית המשפט שלנו יתנגד לכך, צריך להזכיר כי את החוקים קובעת "הרשות המחוקקת", הביצוע בידי "הרשות המבצעת" והשופטים חייבים לשפוט רק לפי מה שחוקקו המחוקקים. עידן חילופים בין אזרחים יהודים תמימים לבין רוצחים צריך לבוא לקיצו..