אנו עדים, מאז פרוץ הלחימה במבצע "צוק איתן" לנסיונות חוזרים ונשנים של אמירות אחת בת כ-30 אלף אזרחים ועוד כמיליון שבע מאות אלף בני חסות (עבדים, משרתים, עובדי בניין סוללי כבישים וגם מהנדסים וטכנאים רבים מהם הודים) להפוך למובילת הסדר החדש בחצר האחורית שלנו.

מדובר באמירות של קטאר או דולאת קטר בערבית (دولة قطر). שלא רבים בישראל שמעו עליה ושהייתה עד למבצע "עופרת יצוקה" אחת מחמשת מדינות ערב להן היו יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל.

ובכן מה אנו יודעים על אמירות זו והעומד בראשה וכמה תובנות לגבי ההתייחסות שלה לחמאס. מדובר, כאמור, במדינה שהיא, כאמור בצורה של פארונקל נפוח(מורסה נפוחה לפני התפוצצותה) בחצי אי במפרץ הפרסי המחוברת במעיין מישור של כ-60 ק"מ עם המדינה ממנה צמחה למעשה-ערב הסעודית.

מדובר בממלכה דתית בה פועלים חוקי השריעה והנשלטת על ידי החמולה השבטית אאל ת'אני חמולה השייכת לצד הסוני של האסלאם ושמקור החמולה בתוך חצי האי ערב באזור של ערב הסעודית. העושר של בני השבט הזה בלתי נתפס ומקורו בכמויות שלא יתוארו של גז טבעי ונפט ומכאן פעילותם הנחרצת ברחבי העולם לרכוש מפעלי ספורט ובאמצעותם את תושבי מדינות העולם המתעניינים במיוחד בכדור רגל.

השליט עול הימים שלה תמים בן חמד אל-ת'אני בן ה-34 וכנראה בשל גילו הצעיר הוא מאוהדי הספורט הגדולים בחצי האי ערב אבל וכאן האבל הגדול יש לו ספורט נוסף שרק לאחרונה הואר באור הזרקור והוא תמיכה כמעט בלתי מסויגת בפונדמנטליזם הסוני ובין השאר באחים המוסלמיים ובבתם המצורעת החמאס ובכך יוצרת כאב ראש לא קטן לשכנתה הענקית ערב הסעודית.

יש בקרב הערביסטים החושבים שאחת הסיבות העיקריות לתמיכה של האמירות הזו בכסף רב, אינה נובעת מסיבות דתיות גרידא אלא מהרצון לשמור על הכריות עליהם הם יושבים שלא ישלפו מתחת לאחוריהם. כך שהכסף הזה המועבר לארגונים הללו, מהווה שלמונים תמורת שקט. זו גם הסיבה לעובדה שבבית המלון היקר ביותר בדוחא הבירה הקטארית יושב לא אחר מאשר חאלד ימ"ש מישעל אותו ניסה המוסד הישראלי לחסל.

עובדה זו, כאמור היא כצנינים בעיני הסעודים. אבל שיטת השלמונים והתשלום קיימת לא רק כלפי ארגוני הג'יהאד למיניהם כי אם גם כלפי ארגונים גדולים בעולם הדיפלומטי כדוגמת הענקת מטוס למזכיר הכללי של האו"ם לצורך דילוגיו במזרח התיכון, וגם בארצות הברית חלק מאותם סנטורים ונבחרים בבית הנבחרים נבחרו אודות לתמיכה המסיבית של אילי ההון בטקסס ובחצי האי ערב. כך גם מדינות תלויות נפט כיפן ודרום קוריאה וחלק ממדינות אירופה, משומנות על ידי הנפט הקטארי. הבעיה העיקרית שרבים בממסד האמריקני וגם במדינות אירופה, כאמור, נבחרו אודות לתרומות של בית המלוכה הזה ועל כן "חייבים" לו.

המידבר הקטן הזה אין בו כמעט חקלאות ולעיתים נוצר הרושם שגם קטאר וגם שכנתה בחריין (אי מול קטאר במפרץ הפרסי-או הערבי- תלוי מי המגדיר) אינם מזילות דמעה על חוסר החקלאות כי מטוסי המטען הענקיים שלהם מביאים בוקר בוקר לשווקים אלפי טונות של ירקות ופירות המועברים לשווקים ונמכרים במחירים הפחותים מהמחיר אותה שילם משרד הכלכלה הקטארי למדינות רבות באירופה ובעולם, וגם עבור סחורות חקלאיות שמקורן בערבה שלנו ושמועברות לשם באמצעות שכנתנו ממזרח...

אבל בכל הסקירה שסקרנו עד לכאן חסר היבט נוסף שפותח במיוחד על ידי תמים בן חמד אאל-ת'אני והוא תחנת הטלויזיה אל ג'זירה ש"אהבתה הרבה" למדינת היהודים, ולא רק לנו כי גם לשכנתנו מדרום מערב מצרים, היא מן המפורסמות. בעולם התקשורת בעולם הגדירו את התחנה בתחילת דרכה כ CNN של העולם הערבי. אבל כיום חלקים רבים בעולם התקשורת המערבי אינם מייחסים חשיבות רבה לתחנה הזו והפסיקו לצטט אותה.

השאלה העיקרית היא מתי "יעלה הסעיף" לשכנה המערבית של קטאר, סעודיה, שממתינה כנראה לשעת כושר לטפל בשבט הסורר הזה