כשמוחמד דיף היה לראשונה על צלב השב"כ, הוא כבר צבר סדרת פיגועים קשים שבוצעו בפקודתו, מרביתם באמצעות מחבלים מתאבדים שהתפוצצו באוטובוסים בתוככי ישראל.

סגנון זה של טרור נוראי היה אז בחיתוליו. יד ימינו של דיף, היה יחיא עיאש מהשומרון- שילוב קטלני זה של חמא"ס עזה ואיו"ש, רצח ופצע מאות ישראלים בפרק זמן קצר.

"המהנדס" עיאש חש כי אנו יושבים על זנבו, ובאפריל 1995 נמלט לעזה, שם מצא מקלט בטוח אצל מחמד דיף.שמונה חודשים מאוחר יותר התפוצץ הטלפון הנייד שבו שוחח עיאש עם אביו, והוא נהרג. שעות ספורות לאחר מכן, היה גם מחמד דיף על הכוונת. אולם הדרג המדיני גרס אז כי "חיסול בכיר אחד ליום, מספיק", והאישור להיפטר מדיף בטרם הפך לבכיר, לא ניתן.

במערבון הטרור האמיתי שבו אנו חיים, אין 'הטוב הרע והמכוער'. בסרט העזתי הזה יש רק 'הרע, הגרוע והאכזר'. את הרוע הם מפגינים מולנו בשיגור הרקטות - אלפי רקטות לעבר ישובים ישראלים וערים ישראליות. את האכזריות הם שומרים לעצמם, בה הם משתמשים כדי לרצוח חשודים כמשת"פים עם ישראל.

האכזריות בעוצמתה מקבלת ביטוי על גופם של חשודים במסירת מידע מדויק לישראל – כזה שסייע למשל לפוצץ "פלא-בום" באוזנו של רב המחבלים, יחיא עיאש, או המידע שהפגיש בינואר 2004 את הטיל עם רב המרצחים שייח' אחמד יאסין – ההוא אשר ביושבו על כסא הגלגלים שלו נראה כמו האחות תרזה, אך מנגד לא היסס להורות למחמד דיף, לצלאח שחאדה ולאחמד ג'עברי, לרצוח בעיקר יהודים, ולא מעט פלסטינים.

מנגנון ביטחון הפנים של החמא"ס חזר להיות מוטרד מאד בימים האחרונים. חיסולו של מפקד הזרוע הצבאית "עז אלדין אלקסאם", מחמד דיף, ולמחרת חיסול הצמרת הצבאית של החמא"ס בדרום הרצועה ( מחמד אבו שמאלה, ראיד אלעטאר ומחמד ברהום), הינם עדות לכך שהשב"כ חדר אל תוך המפקדות שלהם, ושתל בתוכם מקורות שיספקו מידע אינטימי - לא רק על מה הם עושים, אלא היכן הם נמצאים. פצצות חיל האוויר השלימו את המידע המדויק שסיפקו אנשי השב"כ ואמ"ן. ככה זה כשה GPS- פגש את ה-GP עז...

חשוב שנדע: החיסולים הינם אבן דרך בהרתעה, אך לא בהכרעה. הם מחלישים את החמא"ס, ומייצרים את תחושת החורים בדלי אשר בעזרתו מנסה החמא"ס לשאוב מים מבאר הטרור נגדנו. הם מכרסמים בקליפה אך אינם ממוטטים את הגזע. כדי להקריס את החמא"ס מיכולתו לייצר טרור נגדנו, חייבים להרוס את התשתית הצבאית שלו. כשזו תושמד, יהיה קל יותר לממש את דרישתנו לפרז את עזה מנשק צבאי. כוס הלגיטימציה התמלאה עד תם בחודש וחצי האחרון. אסור להמתין שההרוגים אצלנו יחזרו להוות את המודד ללגיטימציה לצאת ל"חומת מגן" - הפעם בעזה.