על הפסוק הראשון בפרשתנו "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹח" (בראשית ו, ט) כותב רש"י: יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום.
יש לשים לב להבדלים הקטנים בלשון רש"י. יש מרבותינו שמפרשים לשבח ויש שמפרשים לגנאי. מי שמפרש לשבח הוא מרבותינו ומי שמפרש אחרת הוא לא מרבותינו. ההבדל משמעותי מאוד. הרי בפרקי אבות (פרק ה, משנה יט) מלמדים אותנו שבין המאפיינים של תלמידי אברהם אבינו ע"ה יש עין טובה, כאשר עין רעה מאפיינת את תלמידי בלעם הרשע. האם אפשר להפעיל עין רעה על נח שהיה צדיק והלך את הא-לוהים? חס וחלילה. הרי ה' אומר לנח כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה (בראשית ז, א).
כך מנחה אותנו גם הרמב"ן, ונביא מקצת דבריו: "יש מרבותינו שדרשוהו לטובה כל שכן אם היה בדור של צדיקים ויש שדורשים לגנאי לשון רש"י. והנכון בעיני לפי הפשט כי טעמו לומר שהוא לבדו הצדיק בדורות ההם אין בדורותיו צדיק ולא תמים זולתו וכן כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה (להלן ז א) שאין אחר בדור ראוי להינצל ואמר "בדורותיו" כי דורות רבים עברו מעת שהשחיתו ואין צדיק בארץ בלתו ואל יקשה עליך דבר רבותינו במתושלח כי הכתוב לא יספר רק שאין צדיק ראוי להינצל מן המבול מכל הדורות ההם."
נלמד מרבותינו וקיים את תפילתו של ר' אלימלך מליז'נסק: אדרבה, תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברינו ולא חסרונם, ושנדבר כל אחד את חברו בדרך הישר והרצוי לפניך, ואל יעלה בליבנו שום שנאה מאחד על חברו, חלילה, ותחזק אותנו באהבה אליך, כאשר גלוי וידוע לפניך, שיהא הכול נחת רוח אליך. אמן כי"ר.
מילה אחת לסיום: האם אנו עורכים השוואות בין הצדיקים? לא ולא. לא באותו דור ולא בדורות שונים. לע"ד דברי רש"י רומזים גם להמשכיות של פעולת צדיק בסביבה לא אוהדת ואפילו עוינת. ובכל דור שיטות הפעולה שונות, נח בדרכו בדורו ואברהם בדרכו בדורו והוא ידע מה קרה בדורו של נח. זאת הבנה חינוכית בסיסית.
בציפייה לישועה, שבת שלום.