יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל ופעולות האיבה שצוין השבוע לראשונה, הוא ציון דרך היסטורי ומשמעותי ביחס המדינה אל אזרחיה.
בחוזה הבלתי כתוב שבין האזרח לובש המדים לבין המדינה, השולחת אותו אל שדה הקרב ולעיתים קרובות תוך כדי סיכון חייו, ישנה הבנה ברורה כי החייל יעשה הכל על מנת להגן על המולדת ותושביה ואילו המדינה לוקחת אחריות מלאה על לוחמיה במיוחד אם הם נפגעו בשל שליחותם זו.
יום ההוקרה בא ''לתזכר'' בראש ובראשונה אותנו, האזרחים, שלא נשכח ושלא נשאר אדישים. וכן, גם שנוקיר תודה לאלה שהיו שם, לאלו שחזרו מתוך האש והעשן, שסיכנו את גופם ונושאים את צלקות הקרב הפיזיות והנפשיות עד היום, הרבה אחרי שאנחנו שוכחים אותם.
כתבות העיתונים המספרות את סיפור הפצועים הצהיבו מזמן, אך אותם פצועי צה''ל ופעולות האיבה הם גיבורים אמיתיים לא רק בשל פעולותם ועוז רוחם בעבר אלא, ואולי בעיקר - בשל גבורתם בשגרת היום-יום המוכיחים לנו שאין דבר העומד בפני הרצון.
מספיק לערוך סיור קצר באחד מ"בתי הלוחם" ברחבי ישראל ולראות אותם שם. את האנרגיות המתפרצות, את החיות ושמחת החיים המתפרצת של פצועי צה''ל.
אבל זה לא נגמר פה. היום הזה מלמד אותנו עוד משהו: כל אחד יכול להשפיע בצורה משמעותית על מה שקורה פה במדינה. וללא קשר לבחירות, לפריימריז או לפוליטיקה בכלל אלא - לכוח רצון, נחישות ותעוזה.
יום ההוקרה הממלכתי לא מתחיל בהחלטת ממשלת ישראל. שם זה רק סוף הדרך הקשה. יום ההוקרה מתחיל דווקא ברעיון שצף ועלה במוחו של רכז צעיר במחוז דרום של בני עקיבא בשם אליעד אבירקי. הוא פשוט החליט יחד עם חברים נוספים שצריך לעשות משהו. צריך להזכיר לעם ישראל שגיבוריו הם לא רק אלו הנמצאים בתמונות זיכרון על הקיר. הם גם אלו החיים סביבנו ובתוכנו. לעיתים אנחנו אפילו לא יודעים זאת - או גרוע מכך חוששים לשאול או מתעלמים.
אותה חבורה צעירה מסתערת קדימה ומתעקשת. ואז לפני כשנתיים מתחילה התארגנות לטקסים ואירועים בכמה ערים: באר שבע, גבעתיים ועוד, ומשם לפעילות עם מועצת תנועות הנוער, משרד החינוך ומשרד הביטחון, ארגון נכי צה''ל ועוד ועוד עד שהוחלט ללכת צעד קדימה ולהגיש הצעת חוק.
מתגבשת הצעת חוק הקובעת יום כזה ומשרד הביטחון מתנגד, והם לא מרפים וממשיכים ולוחצים עד שהיוזמה עושה הסבה מהצעת חוק להחלטת ממשלה המאושרת לבסוף ע''י ממשלת ישראל. הממשלה ממנה ועדה בין משרדית המחייבת את כל משרדי הממשלה הרלבנטים להיות שותפים ליום ההוקרה. לוח השנה של מדינת ישראל מציין יום ממלכתי חדש- י"ז בכסלו, התאריך העברי של "כ"ט בנובמבר", סמל לאומי של תקומת ישראל בארצו.
בלי לוביסטים, בלי תקציב, ובלי מאבקי אגו, רק עם רצון טוב לעשות, לשנות ולתקן, ועם המון אמונה בצדקת הדרך. אז תודה לכם חברים יקרים על הלימוד החשוב שלימדתם אותנו, ועל שנתתם לנו הזדמנות לומר לגיבורים שלנו מילה אחת - תודה.