המצב באירופה בלתי נסבל. בכל רגע נתון יכול אחד מאלפי הג'יהאדיסטים החיים באירופה להתעצבן בגלל סרט, מאמר או קריקטורה בעיתון, לתפוס את הקלצ'ניקוב ולפזר מוות במערכות עיתונים, בחנויות, במוזאונים, בבתי ספר וברחוב.
הוא יכול לזרוק פצצות – תוצרת בית או מיובאת – לתוך מסעדות, בתי קולנוע, תיאטראות, תחנות רכבת, לשפוך שמן על אוטוסטראדות ולעשות עוד מעשי חבלה שלא ראוי שניתן כאן רעיונות לאף אחד לבצעם.
פוטנציאל הפיצוץ גדול, בגלל כמה גורמים:
(א) המספר העצום – עשרות מיליונים – של מוסלמים באירופה, אשר גם אם חלק קטן מאוד מהם הופך לרדיקלי עדיין אנחנו מדברים על מספר גדול. לדוגמה: מספר המוסלמים באירופה הוא חמישים מיליון, ואם רק אחד מאלף הופך לג'יהאדיסט, אזי מסתובבים באירופה חמישים אלף ג'יהאדיסטים כמו השלושה שבשבוע שעבר הפכו את פריז לזירת לוחמה בשטח בנוי.
(ב) העובדה שרבים מהמוסלמים לא הפכו לאירופאים בתרבותם. רבים מאוד מהמהגרים המוסלמים חיים באזורים שבהם הם רוב גדול, השפה ברחוב היא שפת ארץ המוצא, בתי הספר הם בפועל קהילתיים גם אם הם באופן רשמי ציבוריים, המסגד הוא מרכז החיים הקהילתיים והאימאם הוא המנהיג הרוחני, מורה הנבוכים (ויש הרבה כאלה) וסומך הנופלים, בעיקר כלכלית. רבים מהמוסלמים נשארו מבחינה נפשית ומנטאלית בארץ המוצא, והשריעה האסלאמית – שהיא אנטי דמוקרטית במהותה – חשובה עבורם יותר מחוק המדינה המארחת.
(ג) החברה האירופית מקבלת את ההגירה המוסלמית כמעט ללא מגבלה. אין שמירה ראויה על החופים, וכשמגיעים מסתננים הם מקבלים יחס הוגן, אישור עבודה, תמיכה כלכלית, דיור ציבורי, טיפול רפואי וחינוך ללא קשר עם תרומתם לחברה ולכלכלה שקלטה אותם. היחס הטוב אל המסתנן של היום יביא את כל האחים ובני הדודים שלו מחר, מחרתיים ובשבוע הבא.
(ד) זרועות הביטחון באירופה אינן מנהלות מעקב מספיק אחרי ג'יהאדיסטים ותומכיהם כלכלית ומוראלית. יש מעט מאוד האזנה למה שנאמר במסגדים, לא מספיק מעקב אחרי בוגרי המלחמה בסוריה ועיראק, ומעט מאוד פיקוח על הנעשה במרחב הציבורי. בצרפת יש אזורים אסלאמיים שהמשטרה כלל איננה נכנסת אליהם, ובגרמניה כבר פועלות חוליות של "משטרת צניעות" אסלאמית הכופה התנהגות אסלאמית על אנשים ונשים במרחב הציבורי.
כתוצאה מכל הגורמים הללו, מוסלמים רבים באירופה חשים שאירופה שייכת להם: הם מתפללים ברחובות וחוסמים את התנועה גם בפני אמבולנסים, כופים על סופרמרקטים לחדול מלמכור בשר חזיר ומשקאות אלכוהוליים, דורשים מכנסיות לחדול מהשמעת צלילי פעמונים ומכריחים נשים ללכת ברחובות לבושות על פי כללי הלבוש האסלאמי. כלכלת אירופה – ובעיקר שוק הפיננסים – הופכת להיות יותר ויותר תואמת את השריעה. בנות אירופה נתפסות אצל חלק מהמהגרים כטרף לגיטימי ליצריהם, ושיעור המוסלמים באוכלוסיית בתי הכלא גבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה. עובדה זו משקפת את היחס המזלזל של המהגרים ובניהם לחוק האירופי.
עמית ממוצא אלג'יראי שברח מאלג'יריה לפני שלושים שנה אמר לי פעם: "אלג'יראים לא עוברים מאלג'יריה לצרפת; הם מעבירים את אלג'יריה לצרפת". הבעיה חמורה יותר כשמדובר במהגרים מוסלמים מארצות אפריקה המרכזית – צ'אד, מאלי, ניז'ר – שכן אלו סובלים באירופה מאפליה עקב צבע עורם הכהה, לא רק בגלל דתם, וזה נותן הסבר למעורבות של מוסלמים יוצאי דרום הסהארה בטרור: זה שתקף את ההיפר הכשר, וזה שהרג בעינויים בשנת 2006 את אילן חלימי הם ממוצא אפריקני.
המציאות היום באירופה היא שיבשת זו הופכת בקצב מהיר למשהו בעל תרבות אחרת. חלומות הרב-תרבותיות התבררו כהזיות חסרות בסיס, כשהתרבות המהגרת בטוחה בעצמה ומשתלטת על התרבות המארחת השברירה, שהתפרקה מערכיה והיא איננה רוצה להגן עליהם מפני המתקפה החיצונית. עמי אירופה איבדו את המערכת החיסונית שלהם והם קרבן של רוחות חדשות, פוסט מודרניסטיות, ששברו את הרוח האירופית וחיסלו את רצון האירופאים להגן על עצמם ועל תרבותם. אירופה מקריבה את ערכיה ואת קיומה התרבותי והפיזי על מזבח זכויות האדם, ששום דבר לא יישאר מהן כשאירופה תחדל להיות אירופה.
מה ניתן לעשות?
ראשית אומר באופן הברור ביותר: כל הנאמר כאן איננו המלצה ואיננו קריאה לעשות מעשה כלשהו. הדברים להלן הם תפריט פעולות אפשריות שכל אדם וכל מדינה יכולים להסכים איתו או לא. דבר שני, באירופה יש מיליוני מוסלמים שבאו לאירופה כדי להפוך לאירופים, לאמץ את התרבות האירופית ולחיות איתה ובתוכה כאזרחים שווי זכויות וחובות. הם תורמים לחברה, לכלכלה ולמדינה שבה הם חיים ומנהלים אורח חיים נורמטיבי. הם אינם טרוריסטים, אינם תומכים בטרוריסטים, ומתנגדים לטרור בכל לבם. אחד מהם החביא את היהודים בחדר ההקפאה של ההיפר הכשר בפריז, לאחר שכיבה את המנוע. גם ברוך יהיה. לאף אחד אין זכות להוריד אפילו מיליגרם אחד מזכויותיהם של מוסלמים אלה.
לכן השאלה היא מה על מדינות אירופה לעשות כדי לשמור את עצמן מפני הג'יהאדיסטים. התשובה מורכבת משורה ארוכה של אמצעים וצעדים, שתכליתם להפוך את אוכלוסיית ההגירה המוסלמית לאירופית באופיה. כמובן שכל מוסלמי שצעדים אלו לא מוצאים חן בעיניו יכול לעזוב את אירופה ולמצוא לעצמו ולמשפחתו מקום נוח יותר מבחינה תרבותית.
על מדינות אירופה להכיר בעובדה שהן נמצאות במצב חרום תרבותי ועליהן לשנות את כללי המשחק הדמוקרטי ואת החוקים הקיימים. על עמי אירופה להבין שעם שאיננו יודע להגן על עצמו נדון לאבדון, תרבות שאיננה מסוגלת לשמר את ערכיה פוסעת בגאון אל תוך ויטרינות המוזאון וחברה שאיננה מולידה היום את ילדי הדור הבא לא תהיה קיימת בדור הבא. מערכת החוקים העתידית חייבת לשקף את רצון עמי אירופה לשמר את הציוויליזציה שלהם ומורשתם התרבותית.
כל מוסלמי הנחשד בהטפה לאלימות, בהחזקת נשק ללא רישיון, באימונים בנשק ובפעילות בסוריה ועיראק חייב להיות מורחק מאירופה על פי צו ממשלתי. אזורים שבהם המשטרה אינה נכנסת חייבים להיפתח בפניה. בכל מסגד חייבת להיות מערכת הקלטה ומצלמות כדי שארגוני הביטחון המקומיים יוכלו לוודא שלא מתנהלת במסגד שום פעילות המנוגדת לחוקי המדינה ולערכיה. דרשות של אימאמים ייקראו מתוך דף והנוסח שלו יימסר לארגוני הביטחון המקומיים. ייאסר על אימאם לשאת דרשה בעל פה מבלי שהיא תהיה מוקלטת ומתועדת. דרשות אימאמים יהיו רק בלשון המדינה המארחת ולא בשפת מדינת המוצא.
כל מוסלמי חייב להשתתף בקורס לימוד השפה המקומית, לימוד ההיסטוריה וההמנון של המדינה המארחת, לעבור קורס מקצועי בהצלחה ולהישבע אמונים למדינה המארחת, חוקיה וערכיה. מוסלמי המבקר בארץ המוצא שלו יהיה חייב להוכיח למה נסע אליה ומה עשה בה. אדם שיעורר חשד שבמדינת המוצא פעל או הכין פעולה נגד המדינה המארחת או נגד חייליה במקומות אחרים בעולם תישלל ממנו הזכות לשוב לכל מדינה באירופה.
אימאמים שייתפסו מטיפים לאלימות יוחזרו לארצות מוצאם באופן מיידי, יחד עם מנהיגי חבורות רחוב. ארגונים המקדמים את החלת השריעה ייסגרו ואנשיהם יוחזרו לארצות מוצאם. מנהלי קרנות צדקה יחויבו להוכיח ממי הגיע כל יורוסנט שאספו ולאן ולמי הוא נמסר. לכל מהגר תינתן שנה לרכוש מקצוע ולהשתלב במקום עבודה מסודר, המשלם מסים וחוסך לפנסיה. אם לא יעמוד בתנאי זה יישללו ממנו זכויות לקבל סיוע כלכלי והוא יוחזר לארץ מולדתו.
ביגמיה ופוליגמיה ייאסרו באיסור חמור, ויוגדרו כפשע נגד נשים. אלימות במשפחה ובמיוחד רצח בנות על רקע חילול כבוד המשפחה תהיה סיבה להחזרת המשפחה כולה לארץ המוצא. מילת בנות תיאסר באופן מוחלט, וכל מי שמעורב בה – הורים ומי שמבצע המילה – יסולק מאירופה באופן מיידי. כיסוי פנים ייאסר, וכל אישה שתיתפס ברחוב עם כיסוי פנים תישלח עם משפחתה לארץ המוצא. ייאסר על ייצור ומכירת כיסויי פנים לנשים.
בתי ספר ציבוריים שבהם לומדים בני מהגרים יעמדו תחת פיקוח הדוק כדי לוודא שאין בהם חינוך שאיננו משתלב עם ערכי החברה המארחת. עיתונים, תחנות רדיו וטלוויזיה יהיו במה לדיון חופשי ופתוח בענייני דת ומסורת, ולא תהיה כל צנזורה על דברים הנכתבים ונאמרים בהם, כולל קריקטורות. העונש הסטנדרטי לעבריינים מהגרים יהיה החזרה לארץ מוצאם. כללי התקינות הפוליטית יבוטלו וביקורת על דתות, כל הדתות, תהפוך לדבר לגיטימי ומקובל.
יוקם גוף בדיקה לארגונים בנוגע לתכליתם, האידיאולוגיה שלהם, המטרות שלהם ודרכי ההגעה למטרות אלה. ייאסר על הנפת דגלים שאינם דגלי המדינה, האיחוד האירופי או דגלי ארגונים שזכו להכרה ממשלתית. כל התבטאות בתקשורת החברתית בזכות ארגוני ג'יהאד תביא את המתבטא למטוס שיחזיר אותו לארץ המוצא שלו. כל ארגון הקשור עם ארגון האם של הטרור האסלאמי, "האחים המוסלמים" יוצא אל מחוץ לחוק. המדינה תעודד ילודה באמצעות תמיכה כלכלית לזוגות שיוכיחו שהם מקיימים את האתוס התרבותי של המדינה.
כל מהגר שימתח ביקורת על אמצעים אלו יועבר למדינה אחרת, ובעדיפות למדינת המוצא שלו, שבה הוא ירגיש טוב יותר ונוח יותר.
במקביל, על מדינות אירופה להפנות השקעות למדינות אסלאמיות מוכות אבטלה כדי להוריד את שיעור האבטלה בהן וכך להוריד את המוטיבציה של אנשים להגר לאירופה.
אמצעים אלו נשמעים חמורים למדיי ואנטי דמוקרטים, אך צביעות היא להאמין שעל דמוקרטיה להגן על אלה המתנגדים התנגדות אידיאולוגית ודתית לעצם הרעיון הדמורקרטי. דמוקרטיה חייבת להגן על עצמה ועל עמה, שאם לא כן היא תיעלם ותתבטל. אסור שדמוקרטיה תהיה מרשם להתאבדות תרבותית, ולכן על דמוקרטיה לנסח את עצמה באופן שיאפשר לה לשמר את תרבות העם שהקים אותה.
בעוד תקופה קצרה אמצעים אלה הם ייראו כתנאי הכרחי לשמר את תרבות אירופה. הימנעות מיישום חוקים אלו תגביר את השנאה בין החברות המסורתיות ובין המהגרים, שנאה שכבר היום אנחנו רואים את ניצניה בהפגנות ארגון "פגידה" בגרמניה. המצב הקיים מוביל את אירופה במסלול פיצוץ בין המהגרים המוסלמים ובין החברה האירופית, והפיצוץ המתקרב עלול להביא את אירופה לאבדון. אם לא יינקטו צעדים החלטיים להטמעת המהגרים המוסלמים בתרבות אירופה התוצאה עלולה להיות הרסנית לחברה, לשלטון ולכלכלה בכל אחת ממדינות אירופה.
שאלה העולה מאליה היא מה המצב בארה"ב. יש טענה שארה"ב נמצאת במסלול דומה לזה שאירופה צעדה עליו, אלא שארה"ב נמצאת כ-15 שנים מאחורי אירופה. תופעות האסלאמיזציה הקיימות בארה"ב כיום היו באירופה לפני 15 שנה, ולכן ניתן להניח שאם לא יהיה שינוי ביחס האמריקני לעניין האסלאמיזציה, בעוד 15 שנה ארה"ב תיראה כמו שאירופה נראית היום. ראו הוזהרתם.