​חיבור בין פרטים
​חיבור בין פרטים

לא סתם יוצא השנה חג פורים צמוד לפרשת כי תשא.

בפורים הולך ומתברר שישנו מכנה משותף, קו שחורז בין כולנו. אותו עם שמתחיל את המגילה כ'עם מפוזר ומפורד בין העמים', מסיים אותה כאשר היהודים כולם נקהלים לעמוד על נפשם. מצליחים להתאחד יחדיו (זוהי גם הסיבה עבורה נותנים משלוח מנות ומתנות לאביונים בפורים).

בפרשת כי תשא מדובר על המניין של עם ישראל; כיצד סופרים את עם ישראל? המניין כשלעצמו הוא בעייתי, הוא מפריד את הפרט מהכלל, ולכן נוצר שם 'נגף' - כאשר הפרט עומד כשלעצמו נוצר חיסרון ומוות.

הדרך היחידה למנות את עם ישראל היא באמצעות מחצית השקל, אותה פעולה שכולנו שותפים בה - בניית המשכן שאליה מוקדשים מחציות השקלים, אולם באופן שמבהיר כי כל פרט כשלעצמו הוא חצי ולא שלם. השלמות מגיעה בחיבור הפרטים יחדיו.

כאשר אין הדבר כך, נוצר העיגול. ההתכנסות של כל פרט לעצמו. לכן אנו נפגשים בהמשך הפרשה בחטא העגל, ברצון לקחת כוח חלקי ולהגשים אותו, לנתק אותו מהמרחב הכללי.

בבניית המשכן באמצעות מחצית השקל ובישועת פורים אנו יוצאים מתוך ההתבדלות, ומגלים את המרחב המשותף שכולנו חיים בתוכו.

הרב לונדין לפורים