השבט השלישי
השבט השלישי

פרשת ויקרא, אותה קראנו בשבת שעברה, פותחת ב"אדם כי יקריב מכם קרבן לה'". כלומר, הנושא בפרשה הוא אדם מישראל המביא קרבן. פרשת צו לעומתה פותחת ב"צו את אהרון ואת בניו לאמור זאת תורת העולה" - גיבורי הפרשה הם הכהנים.

בכדי להבין מהו תפקידם הייחודי של הכהנים יש לשרטט תחילה קווים לדמותו של שבטם, שבט לוי: לוי הוא השבט השלישי. המהר"ל מקביל את המושג 'שלוש' למושג 'אמצע' - "השלישי הוא באמצע אינו נוטה מן היושר" (תפארת ישראל יא). האמצעי, על פי המהר"ל, הוא זה שמגלה בחייו את התוכן המאחד. מציאות החיים המורכבת הינה מבלבלת.

לעיתים מצוי האדם בהתלבטות, בספק, באי בהירות - מצב זה מכונה 'שניות'; לעומת זאת, השלב בו מתבהרת התמונה ומוכרע הספק - הוא השלב בו מופיע ה'שלוש'; זהו "החוט המשולש" אשר "לא במהרה ינתק" (קהלת ד, יב), החוט המלפף את שני החוטים הקודמים. קרי, מופיעה הפרספקטיבה השלישית החושפת את המבט השלם; נחשף כיצד שני הצדדים הינם למעשה אחדות אחת המתגלה בכמה פנים.

על פי האמור לעיל נבין כעת את תפקידם הייחודי של הכהנים בני לוי בעבודת הקורבנות. קורבנות ישנם הרבה. כל קרבן מבטא מצב נפשי אחר בו מצוי המקריב: יש מצב נפשי הזוקק עולה, יש מצב הטעון שלמים, יש מציאות התובעת חטאת או אשם וישנה חברה הנצרכת לחטאת ציבור.

תפקידם של הכהנים איננו רק לספק סיוע 'טכני' למקריבי הקרבן השונים, תפקידם הוא לחשוף את מהות הקרבן. דרכם מתברר כי כל הצדדים הללו, כל ריבוי הפנים הללו - כולם אחד. גלויי החיים לצורותיהם השונות, הזוויות הייחודיות בעבודת ה' של כל אדם וכל ציבור - כל אלה עוברות ומתנקזות תחת ידיהם של כוהני שבט לוי למקור אחד.

הרב לונדין לפרשת צו