פרה אדומה - יש היגיון
פרה אדומה - יש היגיון

בפרשת חקת אנו נתקלים במצוות פרה אדומה.

על פי רוב מקובל להבין את מצוות פרה אדומה כ'חוק' אשר אין לו טעם. אולם הרב קוק בספרו 'אורות המצוות' מלמד שאין הכוונה לומר כי במצוות המכונות "חוקים" אין כלל היגיון ומוסר, אלא קוצר ההבנה שלנו הנו תסמין לכך כי קיים בהן היגיון ומוסר עליון.

היגיון זה אמנם איננו מובן לנו במבט ראשוני, אולם ככל שאנו חושפים - בתהליך אינסופי אשר אינו חדל לעולם - את הרבדים הנסתרים של אותן מצוות, מעורר בנו הדבר את ההזדהות העמוקה ביותר בעבודת ה'; על כן, אף בחוקי תורה מובהקים כדוגמת פרה אדומה ניתן להגיע להבנה מסוימת.

לדוגמה, הרב שמשון רפאל הירש (בפירושו לתורה במדבר יט, כב), מסביר כי פרה אדומה מבטאת את שיא עוצמת החיים (פרה היא בעל חיים אימתני בעל כוח עבודה גדול, אדום הוא צבע המבטא דם, כוח של חיים), 'אשר לא עליה עול', היינו מציאות טבעית סוערת ללא מגע מלאכותי של יד אדם.

המוות לעומת זאת הוא הניתוק מן החיים, ולכן הדרך להיטהר מטומאת מת היא על ידי חיבור לשיא החיים, ודבר זה נעשה על ידי זריקת אפר של פרה אדומה (המעורבב במים, שגם הם מבטאים מקור חיים, טבע ורעננות) על האדם שבא במגע עם המוות.

הרב לונדין לפרשת חוקת