עליית תלמידי הגר"א בתקס"ח (1808), הייתה פריצת הדרך הראשונה של ציבור אשר חש את פעמי הגאולה והחליט לעשות מעשה ולעלות לארץ ישראל על אף התלאות הרבות וייסורי ההשתרשות בארץ השוממה.
בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני ב – 1901, הוכרז על ייסוד הקרן הקיימת לישראל. השלבים הראשנים של רכישת קרקעות הניבו יבול דל יחסית.
"הועדה הארצית לתרומות הקרן הקיימת לישראל בארץ ישראל" החלה בתהליך גאולת קרקעות שהגיע להיקפים של מאה אלף דונם בשנה ובהמשך אף למאתיים אלף דונם בשנה. בזמן הקמת המדינה עמדו רכישות הקק"ל על קרוב למיליון דונם.
באותה תקופה, התעוררו שאלות רבות סביב תפקידה של הקק"ל בתוך המציאות החדשה. הקק"ל היתה חיונית דווקא במציאות החדשה של מדינת ישראל בכך שבסמכותה, כמייצגת העם היהודי בכל תפוצותיו, היה לגאול קרקעות ולפתח התיישבות עבור הציבור היהודי. במשך השנים העשירה הקק"ל את מרחב פעולותיה ועסקה בייעור, בטיפול בפרויקטים של משק המים, בעזרה מגוונת לישובים וערים ואף המשיכה בגאולת קרקעות.
מלחמת ששת הימים אמורה הייתה להיות עמדת זינוק היסטורית עבור הקק"ל אך בפועל, המובן מאליו לא התרחש מעצמו, ובשל זהירות פוליטית, פעולות הקק"ל בתחומי יהודה ושומרון הגיעו להיקפים קטנים ובעיקר באזורים הסמוכים לקו הירוק ובאזור ירושלים.
הרי הטרשים ביהודה ושומרון חיכו בדממה מתוחה לגאולתם. 70% משטחי יהודה ושומרון עמדו שוממים לחלוטין כאשר עם ישראל שב אליהם במלחמת ששת הימים.
למעלה מארבעה מליון דונם אדמות מדינה חיכו לגאולה. ואכן, ההתיישבות היהודית שהחלה צעדיה בגוש עציון ובחברון, יצאה לדרך נועזת בעקבות מלחמת יום כיפור והרי הטרשים כוסו אחד אחר השני במרבד של ישובים יהודיים פורחים.
המהפכה העצומה שהתרחשה בלב ארץ-ישראל עוררה מנמנומם הממושך את הכפרים הערביים שסבלו מהזנחה ואדישות מצד הכובש הירדני. חבלי ארץ שלמים החלו להתעורר מתרדמה של מאות שנים. במשך תקופה של 48 שנה קמו 250 ערים וישובים יהודיים ובהם 400,000 מתיישבים. החלה להתפתח חקלאות יהודית מרשימה. הגפן אשר נעלמה מהשומרון בתהליך הרסני של מאות שנים חזרה לפרוח ולתת פריה בשפע. ענפי חקלאות שונים החלו להתפתח. מוסדות חינוך ומפעלי תעשיה ויוזמות תיירות מגוונות הפכו לאבן שואבת לציבור מכל רחבי הארץ. אך האוכלוסיה הערבית לא נשארה אדישה לנוכח התמורות שחלו בשטח והחלה לדחוף לתהליך מואץ של השתלטות על 2 מליון דונם אדמות מדינה.
פרישת ההתיישבות, היקפה ועוצמתה, אשר ינקו השראתם ממנהיגי גוש אמונים ובראשם הרב משה לוינגר והרב חנן פורת זכרם לברכה, יצרו מציאות חדשה בתולדות עם ישראל; עם ישראל חזר אל לב ארצו לא רק ככובש במלחמת נצחון אלא כבעל בית השב אל ארצו שלו, מטפח אותה בחיבה רבה ונאחז בה בעוצמה.
אך המלאכה לא תמה. הארץ נשארה הרבה מאד לרשתה כדברי הקדוש ברוך ליהושע בן נון לאחר 14 שנות כיבוש והתנחלות.
בעשור האחרון ממשיכה תנועת נחלה ליישם את היעדים שהציבה תנועת גוש אמונים - לישב את כל מרחבי ארץ-ישראל . תנועת נחלה אינה מסתפקת בפיתוחם של הישובים הקיימים ומכשירה גרעיני התיישבות המיועדים להקמת נקודות התיישבות חדשות – הר אלישע מדרום לעפרה, ניר-יה – דרומית למעלה שומרון, כוכבא ליד חלחול, רגב – מזרחית לשכם ומקומות רבים נוספים.
במציאות החדשה שנוצרה ביהודה ושומרון, מתעורר מחדש הצורך לחדש תנופה של גאולת אדמות כדי לצאת מהמצור ומההקפאה שנכפו על ממשלת ישראל על ידי ארה"ב ואירופה ועל ידי ההשתלטות הערבית על אדמות מדינה.
מזה מספר חודשים יצאה תנועת נחלה ביוזמה לחידוש הקופה הלאומית לבניין ארץ-ישראל וזאת מתוך מחשבה שחייבים לפרוץ את חומות הגטאות שנכפו על ההתיישבות ביהודה ושומרון. יש לשים לב כי הדריכה במקום ביהודה ושומרון בכל הנוגע ליוזמות התיישבות מקרינה על ההתיישבות בנגב ובגליל שנתקלת בקשיים רבים. תנועת נחלה החלה בהפצת אלפי קופות ברחבי הארץ וזכתה לאהדה רבה. האפשרות שניתנת לכל יהודי לבטא את אהבתו לארץ ישראל ואת רצונו לחזק את האחיזה בכל מרחביה, מעוררת שמחה רבה ומחזקת את האמונה ביכולתו של עם ישראל להיאחז בלב הארץ אל מול ניסיונות חוזרים ונשנים של העולם לקרוע מעם ישראל את מקור החיים של קיומנו בארץ ישראל.