כמה מכם שמעו את המשפט הבא: "רק כשיהיה פיגוע בתל אביב השמאלנים ויפי הנפש יתעוררו ויתפכחו"?
משפט זה נאמר תכופות בשלל ורסיות כבר עשרות שנים. יש גרסאות שמוסיפות קללה, יש גרסאות שלא מסתפקות בהצרה אלא ממש מייחלות שסוף סוף יתרחש הפיגוע המכונן בתל אביב. לא שחלילה ישמחו שיהודי יירצח אלא רצונם, כאמור, שפשוט תתפוצץ בועת "אשמת אקיבוש".
די! לא רוצחים אותנו כי אנחנו מתנחלים, כובשים או מדכאים - רוצחים אותנו כי אנחנו יהודים, כי רוצים לנשל אותנו מכל חלקי נחלתנו ונחלת אבותינו.
אז היכן הטעות בטענת "עד שלא יהיה פיגוע בתל אביב"? שמעתי הסברים שכיוון שמדובר בדרום תל אביב ולא בצפונה, כיוון שמדובר בתפילת מנחה בחנות יודאיקה ולא בחנות אופנה בדיזינגוף - השמאל מרשה לעצמו להמשיך לחלום.
אך לדעתי כל קו המחשבה שפיגוע יגרום לשינוי תודעתי הוא שגוי לחלוטין. כידוע, אוטובוסים התפוצצו בדיזינגוף כבר לפני 20 שנה, בצוק איתן ובעמוד ענן עשרות רקטות נורו מעזה לצפון תל אביב. והשמאל בשלו.
כך גם בצרפת. 130 הרוגים במתקפת טרור איסלאמית לא גורמת למדינות אירופה לשנות את הקו הפרו-פלסטיני והעוין כלפי העם השוכן בציון. ואדרבא, הפיגוע בצרפת רק שכנע עוד יותר את שרת החוץ של שוודיה באשמת הכיבוש הישראלי.
אליהו הנביא אסף את עם ישראל להר הכרמל במטרה להוכיח להם את גדולת הקב"ה ולהבדיל את השקר של נביאי הבעל. לפני שירדה אש מן השמיים ואכלה את קרבנו של אליהו, הוא התפלל: "ענני ה' ענני".
חז"ל בגמרא בברכות שואלים: מדוע התפלל פעמיים 'ענני'? וביארו: 'ענני' שתרד אש מן השמיים, ו'ענני' שלא יאמרו שעשה מעשה כשפים.
אז מה הפתרון? להתפלל! פשוט להתפלל לבורא עולם. אנא פקח עיניהם אך לא על ידי ייסורים ופיגועים רעים חלילה. זכה אותם ואותנו לא להתבלבל בין אוהב לאויב. וזכנו כולנו יחד לראות עין בעין בשובך ברחמים לציון!