סעודת מצווה או סתם בילוי?
סעודת מצווה או סתם בילוי?

האם הסעודות והמסיבות שאנו עושים בחנוכה נחשבות כסעודות מצווה? האם יש בהן ערך כלשהו או שהן רק בילוי נעים בחיק המשפחה או החברים?

שאלה זו נתונה במחלוקת בין הראשונים.

לדעת הרמב"ם, ימי החנוכה הם "ימי שמחה והלל", ויש מצווה לערוך בהם סעודות ולשמוח בבשר ויין. זאת בדומה לחגים אחרים שבהם אנו מצווים לשמוח על הצלתנו מיד אויבינו.

אך לדעת מהר"ם מרוטנבורג אין מצוות שמחה בחנוכה, והמסיבות שאנו עורכים נחשבות כ"סעודת רשות". בטעם הדבר הסביר בעל ה'לבוש' כי נס החנוכה היה נס רוחני ולא גשמי, ומשום כך תיקנו להזכיר את הנס באופן רוחני ולא על ידי שמחה חומרית.

להלכה, השולחן ערוך פסק כדעה השנייה, שסעודות החנוכה הן רשות בלבד, אך הכרעת הרמ"א בעניין מורכבת יותר: "ונוהגין לומר זמירות ושבחות בסעודות שמרבים בהם, ואז הוי סעודת מצוה".

הרמ"א מכריע שכאשר הסעודות נעשות באופן סתמי, ללא מטען רוחני, הן סעודות רשות. אך כאשר אומרים בהן זמירות ותשבחות הן הופכות לסעודות מצווה. הכרעה זו מעוררת תמיהה: כיצד יכולות השירות והתשבחות לשנות את מעמדה של הסעודה? אם אין כל מצווה בסעודות החנוכה, כיצד יוכלו כמה שירים ליצור מצווה כזו?

מדברי ה'מרדכי' עולה כי בכוחן של השירות והתשבחות להפוך כל סעודה לסעודת מצווה. גם כאשר עורכים סעודה ב-י"ז חשון למשל, אם יאמרו בה שירות ותשבחות היא תהפוך לסעודת מצווה.

אך קביעה זו מעוררת שאלה אחרת: מדוע כתב הרמ"א לעשות כן דווקא בחנוכה? אם אכן יש מעמד של סעודת מצוה לכל סעודה שמשבחים בה את הקב"ה, אפשר לערוך סעודות כאלו לאורך כל ימות השנה, ולא רק בחנוכה! ואכן, ה'שפת אמת' כותב שלא מדובר בדין כללי, אלא בדין מיוחד שנאמר בחנוכה. דווקא סעודות החנוכה יכולות להפוך לסעודות מצווה כאשר משבחים בהן את הקב"ה.

אז מה, אם כן, מיוחד כל-כך בחג החנוכה? מדוע דווקא בו הסעודות עצמן אינן סעודות מצווה, אך אנו הופכים אותן לכאלו על ידי שירות ותשבחות?

נראה שהתשובה טמונה במהותו של נס החנוכה. ימים אלו נתקנו לזכר חזרת המלכות לישראל בתקופת החשמונאים. אך המלכות עצמה היא רק כלי. השאלה האמתית היא: מה אנחנו עושים עם הכלי הזה? האם אנחנו הופכים אותה לממלכת כהנים וגוי קדוש, או שמא היא מלכות ככל הגויים אשר סביבותינו?

השאלה הזו היא שאלה פתוחה. בתקופת מלכי חשמונאי נתנו לה תשובות מסוימות, וכיום עם חידוש ריבונותנו בארץ אנו מסוגלים לתת לה תשובות אחרות.

לכן חנוכה הוא חג פתוח. חג "על תנאי". כמו מלכות ישראל, גם מסיבות החנוכה יכולות להפוך למכשיר לקידוש השם וקרבת אלוקים, או לחלופין לתרום לנו אך ורק שומן טרנס וקלוריות עודפות.