בשבוע שעבר ייצגתי את מדינת ישראל במקסיקו סיטי, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, היום אני על אדמתה של מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, מתייחד עם זכרם של הנופלים ומצדיע להם כנציג הממשלה וכאזרח ישראלי.
לא במקרה אנו מציינים את יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות בסמיכות אחד לשני. זהו הגשר שעליו צועד עם ישראל, כבר שנים.
הגשר שבין האסון הגדול של העם היהודי עד לתקומתה של מדינת ישראל שזכינו לה בחמלת ה' עלינו ובהגיע הזמן לגאלנו, ובזכות אומץ הלב וההקרבה של חיילינו במלחמות ישראל ושל אזרחי ישראל כולם.
בקצהו הראשון הוא האסון הגדול והכבד ביותר שאירע לעם היהודי, רציחתם של שישה מיליון יהודים. מעשה נורא שכדי להגשים אותו רתמו אליו הנאצים את כוחות הטכנולוגיה, המדע, התרבות. הם לא בחלו בדבר ומטרתם הייתה אחת: השמדתם של כל היהודים עד שלא יישאר אף יהודי בחיים, בכל העולם. ממזרח אירופה ועד צפון אפריקה.
למרות שהעולם שתק, עם ישראל הצליח לקום ולהתחזק ולגדול ממצב בו היה ללא כל הגנה ולמרמס בידי האויב הנאצי.
שלוש שנים בלבד לאחר סיום השואה הצלחנו להקים את מדינת ישראל. לא קיבלנו את מדינתנו מדינתנו עטופה בסרט מתנה! עם ישראל הקים אותה תוך שהוא מקריב את מיטב בניו ובנותיו.
זכינו ובנינו מדינה מתקדמת עם צבא חזק, כלכלה איתנה, חברה מוסרית בעלת חסד וסיוע הדדי. מדינה שלמרות הניסיונות הרבים לפגוע בה ובאזרחיה, מצליחה להתעלות בכל פעם מחדש. אזרחיה מוכיחים עוז רוח שלא קיים במדינות אחרות.
במבט לעתיד מוטל עלינו לבנות את הקומה השנייה של המדינה, את קומת הרוחניות והקדושה, כדי לקיים את ציווי התורה "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש."