בין מגילת רות לחג השבועות
בין מגילת רות לחג השבועות

הונהג במסורת ישראל לקרוא את מגילת רות בחג מתן תורה. שילובה של המגילה ביום הנישואים של כנסת ישראל עם בוראה מצביע על קיומו של רעיון המקשר בין המגילה לעניינו של יום.

הורדת התורה לעולם חשפה כי המציאות נבראה חסרה, ותוכל להשתלם מוסרית בזכות הכוונה אלוקית שהופיעה זה עתה בעולם. מבין האומות נבחרו ישראל לחשוף את הקודש, אשר אמירתם 'נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע' העידה על קבלתם ברצון את תורת האלוקים, והיוותה את הבסיס לקביעה כי תורת ישראל היא, כלשון תפילת החג: 'זמן מתן תורתנו'. (מהר"ל, תפארת ישראל כז)

במבט מעמיק, דיני התורה נועדו לצרף את טבעו הגולמי של האדם ולהפיח בו הוויית קודש, כפי שאמר רבי עקיבא (תנחומא תזריע ה, ה): "...לפי שלא נתן הקב"ה את המצוות לישראל, אלא לצרף אותם בהם". המצוות אינן אלא אמצעי להבאת האדם לשלמות מוסרית ורוחנית. כשתוכשר המציאות וקדושת האדם לא תצטרך סעד ותמך, מקומם של המצוות יפחת, כפי שלימדונו חכמים (נדה סא, ב): "מצות בטלות לעתיד לבא", ועל כך כתב הרב קוק זצ"ל (איגרות הראי"ה ב, רלב): "תנאי החיים העתידים לבוא לעולם הבא לאחר התחייה יהיו כאלה, שהרבה עניינים ממעשה המצוות לא יהיה להם שייכות מצד תכונת החיים".

יסוד אמוני זה מתבטא במסגרת התורה אשר תחילתה וסופה חסד, ומצוותיה מופיעות בתווך, כפי שמופיע בגמרא (סוטה יד, א): "דרש רבי שמלאי תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמילות חסדים דכתיב 'ויעש ה' אלוקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' וסופה גמילות חסדים דכתיב 'ויקבר אותו בגיא'".

תיאורי התורה את מעשי החסד האלוקיים בנתינת כותנות עור לאדם וחוה ובקבורת משה רבינו מלמדים, כי מטרת מצוות התורה לדבק את האדם באלוקיו, ולהקנות לו את הרצון האלוקי להיטיב ולגמול חסדים, כשם שבריאת העולם היא פועל יוצא של רצון הבורא להיטיב לברואיו. (האר"י הקדוש, עץ החיים)

דברינו אלו חושפים את הקשר בין מגילת רות לבין עניינו של חג מתן תורה. מעשי החסד של דמויות המגילה משמשים כדוגמא להופעת הטוב והחסד שהתורה מכוונת אליה במצוותיה. קריאתה של המגילה בחג שבועות אמורה לעורר את ליבותיהם של ישראל להכיר את תכליתה של התורה, כדברי שפת אמת (שבועות תרמ): "...כי כל התורה רק הכנה לפתוח הלב לקבל אהבה ויראה, כי תכלית התורה תקון הנפש הבא בכח התורה, ולכן קבעו מגילת רות בשבועות, והודיע כי לא המדרש עיקר רק המעשה, ועל ידי עסק התורה נתקן נפש האדם ויכול לתקן אחר כך כל מעשיו לטוב".

בקשת המגילה היא כי נפנים את רצון הבורא המבקש להידבק במידותיו כפי שהחסד והאמת מתבטאים באורחותיו, כמאמר חכמים (מדרש שחר טוב, תהילים כח): "דרכיו של הקב"ה, 'כל אורחות ה' חסד ואמת' - חסד זו גמילות חסדים, אמת זו תורה..."

נערך מתוך ספר חדש 'תחת כנפי השכינה' ביאור עיוני ומהלך אמוני למגילת רות. 

לפרטים נוספים - לחץ כאן