להתענג על ה'
להתענג על ה'

ישעיהו פרק נ"ח

מאז ומתמיד פעולה של התקרבות לה' באה על חשבון המימד הגשמי האנושי. אם אדם רצה לשוב בתשובה הוא צם והתענה על מנת להפוך את עצמו לרוחני יותר ובכך סבור היה כי הוא מתקרב יותר אל ה'. תפיסה זו מבוססת על כך שהקב"ה מופשט מחומר וממילא החומר מהווה מחיצה ביננו לבינו. ככל שנפשיט את עצמנו מן החומר ונתרכז רק בצד הנשמתי שלנו נהיה יותר קרובים אל ה'. כך גם הם פני התעניות כפי שהנביא ישעיה מתאר אותם, עינוי הגוף והנפש מתוך רצון לקרבת אלוקים.   

דומה שתפיסה זו בטעות יסודה. הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו וממילא גם החומר הינו חלק ממנו. לא בכדי ברא אותנו הקב"ה כנפש אלוקית בתוך גוף קרוץ חומר מן האדמה. רצונו הוא שנתקרב אליו יחד עם כל איברינו וגשמיותנו ונרומם אותם למדרגה רוחנית. אם החומר יהווה מרכבה לשכינה דרך קיום המצוות הוא לא יחצוץ ביננו לקב"ה אלא דווקא יהיה גורם מקשר ומחבר. לא החומר הוא המהווה מחיצה ביננו לקב"ה אלא העבירות המתלוות אליו (נ"ט, ב) .  

זו הסיבה לכך שמלבד התוכחות על עצם הצורך בתיקון המציאות החומרית על ידי עשיית צדק חברתי מוסיף הנביא ומזכיר את מצוות עונג שבת שכל כולה הוא ביטוי לעיסוק בחומר ובהנאות הגוף אולם מתוך מצווה וקדושה. אדם שנמצא בתודעה של עבד ה' יכול וצריך לעובדו הן ברוחניות והן בגשמיות. רק כך הוא מגשים את ייעודו כאדם קרוץ חומר הממליך את הקב"ה על כל המציאות כולה.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך באתר הקהל של מכללת הרצוג