מצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם, הסיפור של הזוג שמואל ושבי ברנר. שמואל הוא אגרונום בחברת סיידס טכנולוגיה בכפר רות. שבי מורה למחול בבתי ספר במודיעין, בלוד ובדולב, ומנהלת את סטודיו 'MOVE' בדולב, המפעיל חוגי מחול לילדות, לנערות ולנשים.

יש להם את מעיין, בת שלוש, ואת רוני, כמעט בת שנה. הסיפור שלהם מצא חן במיוחד, כיוון שהם שניהם מצאו עבודה בעזרת התושבים ביישוב בו הם גרים, בתוך זמן קצר מאוד.

מצא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם, הסיפור של משה ולדרמה (42). משה נולד בחודש החמישי (!) להיריון אימו, הוא סבל משיתוק ילדים. הוריו זקפו את קומתו, למרות הקביים הצמודות לו, ולכן הוא למד בבית ספר עם כולם, נוסע באוטובוסים וטרמפים עם כולם, והוא עלה לארץ יחד עם הוריו, מפרו, שבדרום אמריקה. למשה תמיד חיוך גדול ושמחת חיים קורנת.

הוא מתגורר בבית אל, יחד עם אימו אסתר. רבים מתושבי היישוב, ראו את משה מתקדם על קביים, ליעדים שונים בתוך היישוב ומחוצה לו, והציעו לו טרמפ, בדיוק כמו ר', אחד מתושבי היישוב. אלא שאותו תושב החליט לעשות מעשה. הוא פנה לחברים ולתושבי היישוב וגייס עשרות אלפי שקלים, שבהם רכש השבוע חלום למשה, קלנועית משלו.

מצא חן, השם שנתנו רופאי יפן לתופעה הייחודית, של אירוע לב, הדומה להתקף לב, אבל הוא משהו אחר, תופעה בפני עצמה, ושמה ביפנית הוא טקצובו. זהו שמו של כד יפני עתיק יומין, ששימש את הדייגים היפנים לציד תמנונים. לחוקרים היפנים הזכירה צורת שריר הלב, שסירב להתכווץ לגודלו המקורי, את הטקצובו, הכד שבאמצעותו נהגו הדייגים היפנים הקדמונים ללכוד תמנונים: רחב – צר – ושוב רחב. שם חדש נתנו לתופעה זו: תסמונת הלב השבור. הפרעה בתפקוד הלב ובהתכווצותו, המתבטאת בהופעה חריפה של כאבים בחזה ושל קוצר נשימה.

מתברר, שאירועים ומצבים המטלטלים אותנו או מעמיסים עלינו מבחינה רגשית, משפיעים גם על הגוף, ובעיקר על הלב. את ההסבר נותן, באופן מעורר חן רב, פרופ' דוד חסדאי, מנהל יחידת טיפול נמרץ לב במרכז הרפואי 'בילינסון'. קיים קשר בין פעילות קיצונית ומוגברת של הורמונים לבין הנזק הנוצר בשריר הלב.

הורמונים מסוג הקטכול-אמינים, כדוגמת אדרנלין, נוראדרנלין ודופמין, משתחררים באופן מוגבר (עד פי 34 מהרמה הנורמלית!) במצבי דחק נפשי או פיזי. הורמונים מסוג זה עלולים לגרום לשריר הלב להתרחב ולפגוע ביכולת ההתכווצות שלו. רמות גבוהות של שאריות של חומר גנטי בשם MICRORNA   המצוי בדם ההיקפי, מעידות על תסמונת טקצובו. כלומר, על תסמונת הלב השבור. התפרצותה שכיחה יותר למחרת יום המנוחה הרשמי, מה שמוכר אצלנו כ'דיכאון' יום א'.

שני הסיפורים שהבאתי בראש מאמרי, יש בהם בכדי לתת מענה לטקצובו, כלומר ללב שבור. אם כולנו נתגייס, זה למען זה, כמו שבדולב התגייסו למצוא עבודה לזוג ברנר, כמו שבבית אל התגייס לרכוש קלנועית למשה, יש לנו את התשובה ללבבות שבורים. אם כולנו נתגייס, בכדי למצוא בני זוג לאלה שלא מצאו זוגיות עדיין, נציל אותם מתסמונת הלב השבור. אם כולנו יחד, נבין שרק ביחד, נוכל להגיע לשמחה ולאושר לאורך זמן, נביא את הגאולה האמיתית, תיכף ומיד ממש.  

אשמת הכוכבים הוא סיפור אהבה בלתי נשכח, מן הסוג ששובר את הלב ומרחיב אותו בעת ובעונה אחת. זהו סיפור של אהבה בין אוגאסטוס ווטרס לבין הייזל גרייס לנקסטר. גאס הוא בן 17, נער שמתמודד עם סרטן העצמות. הייזל היא בת 16, נערה שמתמודדת עם סרטן בלוטת התריס שיש לו גרורות בריאות. מתברר שלצעירים האלה, יש סיכוי גדול מאוד, שלא לשקוע בתהום הנשייה. גאס הולך עד הסוף עם הגשמת משאלה של הייזל. קודם לכל, הוא מגשים לה משאלה של פינוי שתי נדנדות קטנות ועצובות התלויות ללא נוע על בול עץ מאפיר, שמדכאות את יומה.

מערכת נדנדות בודדה ומיואשת מחפשת בית אוהב. מערכת נדנדות שחוקה אך יציבה מבחינה מבנית, מחפשת בית חדש. צרו זכרונות עם הילד או הילדים שלכם כדי שיום אחד הוא או היא יביטו בחצר האחורית ויחושו את כאב הגעגועים במלוא עוצמתו, כפי שחשתי אותו אני היום אחר הצהריים. הכל חולף ושברירי, קורא(ת) יקר(ה), אבל בעזרת מערכת הנדנדות הזאת תוכל(י) להציג בפני הילד(ים) שלך את העליות והמורדות של החיים בעדינות ובבטחה, ואולי אפילו ללמד אותו(ם) את הלקח החשוב מכל: לא משנה כמה חזק בועטים או כמה גבוה מגיעים, אף פעם אי אפשר להסתובב סיבוב שלם. כמובן, שהיה זוכה מאושר בנדנדות, וזו רק משאלה אחת שהוגשמה.

הנער והנערה מגיעים לבית של אנה פרנק. הם נעמדו מול כוננית הספרים המפורסמת שהחביאה את אנה פרנק, את המשפחה שלה, ועוד ארבעה אחרים. היחיד מכל המשפחה שניצל במלחמה הוא האבא, אוטו פרנק. הוא לא בדיוק ניצול מלחמה, הוא ניצול רצח עם. בסרט באנגלית עם מבטא הולנדי, אמר אוטו פרנק: הייתי מופתע מאוד לגלות עד כמה עמוקות היו מחשבותיה של אנה. זו היתה אנה שונה מאוד מזו שהכרתי כבתי. היא אף פעם לא ממש הראתה את הצד הנפשי הפנימי הזה שלה. המסקנה שלי, הוא אמר, כיוון שהייתי ביחסים טובים מאוד עם אנה, היא, שמרבית ההורים לא באמת מכירים את הילדים שלהם.  אתם הבנתם את זה?!?!

לסיכום, הגיבורים האמיתיים הם האנשים שמבחינים בדברים, ששמים לב.