יש פתרון לכל מתיישב?

11 שנה לגירוש קטיף – הגיע הזמן לעמוד בהתחייבויות

עינת קורמן , י"ח באב תשע"ו

עינת קורמן, סמנכ"לית הפורום המשפטי
עינת קורמן, סמנכ"לית הפורום המשפטי
צילום: חזקי ברוך

יום השנה ה-11 לגירוש קטיף עבר לפני שבוע ולווה בשלל אירועים ציבוריים שהזכירו לנו את המקום שאיננו עוד. אלא שמדי שנה גם הפעם עם המעבר של הפוקוס התקשורתי והציבורי לנושאים אחרים יחזרו להתמודד המגורשים עם המציאות של הבירוקרטיה הישראלית.

11 שנים זה זמן סביר לשקם חיים. 11 שנים זה זמן סביר ביותר לעמוד בהתחייבויות. אבל 11 שנים חלפו מאז הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון ויש מגורשים שטרם השתקמו והמדינה עדיין לא השלימה את המשימה לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם.

יש להודות על האמת ולומר שיש משפחות שקיבלו את מלוא התשלומים המגיעים להן על פי חוק, שיקמו את חייהן, הקימו עסקים ובנו בתים. אבל אנו בפורום המשפטי למען ישראל רואים תמונה רחבה יותר. במשך כל אותן שנים עו"ד ממשיכים לטפל בתיקים שמתנהלים בעצלתיים במנהלת תנופה, ממשיכים לייצג את התובעים בבתי המשפט, ממשיכים לזעוק את זעקתם של אלה שכבר ניחר גרונם.

לא מזמן ביקרתי במשרדו של עו"ד יוסי פוקס. עו"ד פוקס הגיש את העתירה הראשונה כנגד המדינה לאחר שחוק ההתנתקות עבר בכנסת ומאז מלווה חלק ממשפחות המגורשים בייעוץ משפטי בערכאות השונות. במשרדו של עו"ד פוקס ראיתי ארבעה מדפים ארוכים מלאים עשרות תיקים של תביעות. קלסר לצד קלסר, משפחה לצד משפחה, עוול לצד עוול מונחים בדממה ומצפים לעשיית הצדק.

עו"ד פוקס הסביר שהמשפחות ממתינות להכרעה, אם בוועדות מנהלת תנופה – ועדת הזכאות והוועדה המיוחדת, ואם בבית המשפט.

אלא שהסחבת היא כנראה מובנית במערכת. מנהלת תנופה נסגרה, כוח האדם התפזר ונותרו מספר מצומצם של אנשים שכל תפקידם הוא להכריע בתיקים לפנים משורת הדין. אנשים שלא שפר עליהם גורלם ולא זכו לפיצוי הולם במסגרת החוק. למענם הוקמה הוועדה המיוחדת, שתדון במקרים ותגיע להחלטה על פיצוי שיאפשר להם להמשיך בחיים. אולם דווקא הוועדה הזאת משרכת רגליה והאנשים ממתינים להכרעתה גם שנה ויותר.

למשרדי הפורום המשפטי הגיעו לאחרונה תלונות על סחבת בלתי נתפסת: תיק שתמו בו כל הדיונים והוא ממתין להכרעה כבר 13 חודשים, פיצוי שנקבע אך לא שולם מחוסר תקציב, והחלטות שעד שהן יוצאות הן מיושמות באיטיות בשל מחסור בכוח אדם.

לסחבת בוועדה המיוחדת נוסיף את ההמתנה הארוכה להכרעות בבתי משפט. בשל פרשנות מצמצמת שוועדת הזכאות נתנה לסעיפי הפיצוי בחוק, הגישו עו"ד מאות עררים לבתי משפט, חלקם התקבלו ובחלקם המשפחות עדיין ממתינות להכרעה.

11 שנים הן זמן סביר לשקם חיים, אבל לא כך. הקלסרים במשרדו של עו"ד פוקס הם חלק ממאות תיקים שעדיין מתנהלים אצל עו"ד אחרים החברים בפורום המשפטי. עו"ד שלנו מחוייבים למגורשים עוד לפני הגירוש, ויעשו כל שביכולתם על מנת שהצדק ייעשה. אולם לא עליהם המלאכה לגמור. מדינת ישראל שהוציאה את המשפחות הללו מבתיהן, השִׁימה חממות ירוקות וסגרה מפעלי תעשייה אדירים לא יכולה להתנער מאחריות ולהתחבא מאחורי מילים כמו 'מחסור בתקציב' או 'כוח אדם מצומצם'.

עוד בטרם בוצעה התכנית כתב השופט אדמונד לוי דעת מיעוט בפסק דין שניתן בעתירות כנגד החוק. בין היתר התייחס למהירות שבה עתידה להתבצע העקירה והעלה סימני שאלה גדולים באשר ליכולתה של המדינה להעניק למפונים את התנאים הנאותים לחיים מחדש בכבוד:

"לא נהיר לי כמה מבין אלה שהיו שותפים לחקיקתו של החוק, התנסו אי-פעם בהעתקה, ולו של מגורים בלבד, תוך חמישה חודשים. הוסף לכך את העתקתם של עסקים, מפעלים וחממות, והתוצאה תהיה שגם מי שלא התנסה בהעתקתם של כל אלה, חייב היה להגיע למסקנה כי מדובר במשימה בלתי-אפשרית, ובלבד שהוא נחון בהיגיון בריא וביושרה הנדרשת ממנהיגי ציבור."

ועינינו הרואות שבסופו של דבר אין מדובר בחמישה חודשים כי אם ב 11 שנים. 11 שנים הן זמן סביר לעמוד בהתחייבויות. מדינת ישראל הצהירה לפני הגירוש ש"יש פתרון לכל מתיישב" – בואו ונראה את זה קורה סוף סוף.