הכל בעיני המתבונן אמר פעם אדם חכם ובוודאי התכוון לחלק מחברי מועצת יש”ע אשר ביקרו במרכז יצחק רבין ויצאו עם המלצה חד משמעית לא לבקר! המקום אינו מתאים לציבור הדתי, פסקו.
ביקרתי שם לראשונה לפני כחצי שנה. באתי ברגשות מעורבים. איזה רבין אראה? מצביא מלחמת ששת הימים או איש הסכם אוסלו, מהלך שגם בעיני היה נוראי.
איך אומרים מבקרי הספרים – הספר מטלטל? ובכן הביקור היה מטלטל. סיפור חייו של יצחק רבין שזור בדברי ימי שיבת ציון והקמת המדינה. הרי עוד לפני שניצח את הבחירות ב 1992 היה יצחק רבין מעורב בכמעט כל אירוע לאומי חשוב. מלחמת השחרור והקרבות שאחרי, מלחמת קדש וכמובן רמטכ"ל ששת הימים שכלל למיטב זכרוני לא רק את שחרור ירושלים אלא גם את רמת הגולן , חבל עזה, יהודה ושומרון – ערש האומה. האם ראשי מועצת יש"ע חושבים שהפרק ההיסטורי הזה שרבין היה חלק ממנו אינו ראוי לאזכור? לביקור? ללימוד? ואולי אפילו להערכה והוקרה? המבצע לשחרור החטופים באנטבה לא מעניין ?
איזה משקפיים היו על עיני ראשי יש"ע שלא הבחינו בכל אלו ?
אני מסכים שעל הסכם אוסלו היה אפשר להרחיב. התצוגה המצויינת והמסעירה מרככת את התקופה העקובה מדם ההיא. אפשר שמעצבי המקום עדיין משוכנעים שהסכם אוסלו היה מהלך חיובי אפשר שהם מבקשים לעמעם את עוצמת האירועים וכן, יתכן והם חושבים שמהלך אוסלו היה מהלך שגוי שרבין הובל באף על ידי חבורת פרס, ביילין ופונדק ומכאן המוטיבציה הצמחונית בכל הקשור לתקופת אוסלו והפיגועים הארורים ההם.
אבל להחרים ?!
תגיעו, תתווכחו, תתפלמסו אבל תגיעו !
מתי התעייפנו מלהתווכח ? כל השקלא וטריא ההלכתית היא ויכוח אינסופי.
ועוד משהו חברים.
אתם בשלטון. לא נראה שזה הולך להשתנות בקרוב. תכנו זאת אבירות של מנצחים, נסחו זאת בטרמינולוגיה תורנית ציונית: אחדות ישראל, אולי אהבת חינם אבל בחייאת, די עם הברוגז