ציונות בקידמת הבימה
ציונות בקידמת הבימה

בקרוב, אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון עקב לחצים כבדים שמפעיל השמאל הישראלי, תיאטרון הבימה יעלה את ההצגה "סיפור פשוט" מאת ש"י עגנון בקריית ארבע.

מנהלי התיאטרון הבינו שכל אזרחי ישראל באשר הם זכאים לצפות ולקחת חלק בפעילות תרבותית של תיאטרון, המקבל מימון רב מהמדינה. גם תושבי קריית ארבע משלמים מסים, שבאמצעותם שחקני התיאטרון מקבלים את משכורתם. 

הזכות לתרבות היא זכות יסוד בכל דמוקרטיה נאורה ואין לשלול אותה מאזרחים טובים והגונים רק משום שיש קבוצה רדיקלית בשמאל "התרבותי" הישראלי, שמשוכנעת שחברון וקריית ארבע הן שטח כבוש. אותם אנשי שמאל מתעלמים משתי עובדות יסוד: הראשונה, שאבות אבותינו חיו ונקברו בחברון אלפי שנים לפני ששבטים ערביים נודדים הועברו לחברון; השנייה, שמבחינת ערביי חברון - תל אביב, חיפה ורעננה הם שטחים כבושים לא פחות ואפילו יותר מקריית ארבע. מתי השמאל הישראלי כבר יפנים שהנכבה עבורם היא מלחמת 1948 ולא 1967?

במסיבה לכבוד תיאטרון הבימה בשנת 1932 אמר נחום סוקולוב שהתיאטרון תרם תרומה עצומה לתחיית העברית ולפרסום הציונות. אחד המבצעים הציוניים המופלאים בדור שלנו היה חידוש ההתיישבות היהודית בחברון ובקריית ארבע. עתה, כשיהודים זוכים לראות תיאטרון עברי בעיר האבות, הציונות חוזרת אל האכסניה שלה.

יש סמליות מובהקת בהצגת "סיפור פשוט" בקריית ארבע. במחזה יש ביקורת קשה על הערכים הבורגניים שהשתלטו על העיירה היהודית, שבעיקרם רדיפה אחרי ממון וכבוד. הריני מעיד מתוך היכרות קרובה עם המתיישבים שהם התשובה הציונית האמיתית למסר של המחזה. קבוצת אנשים, נשים וילדים בעלי יכולת עמידה מופלאה, שהתרחקו מהערכים הבורגניים ונרתמו במסירות נפש לחזון גדול בעניין גאולת הארץ ושיבת ציון. זכות גדולה נפלה בחלקה של הבימה להופיע בקריית ארבע.