עמונה חשובה מפירוק התאגיד
עמונה חשובה מפירוק התאגיד

מחר, יום חמישי, אמורה הממשלה להגיש את בקשת הדחיה לבית המשפט העליון בנושא עמונה.

הגרגרים בשעון החול בנושא עמונה זולגים אט אט, וכלל השעונים מתקתקים בשאון. תאריך העקירה קשיח. גם אם תתקבל בקשת הדחיה שמבקשת הממשלה, היא לא תמנע את העקירה. הדחיה רק תעניק חצי שנה נוספת למציאת פתרון. ומה אם בג"ץ ידחה את הבקשה?

ישנו אדם אחד שיכול להביא לפתרון מעשי. קוראים לו בנימין נתניהו. אבל נתניהו נראה כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם. רק פתאים עוד מצפים שנתניהו יסתער על בעיית עמונה, כפי שהסתער על ביטול תאגיד השידור, אחד הנושאים שגוזלים ככל הנראה, לא מעט זמן מזמנו היקר של ראש הממשלה. הנחיה חד משמעית של נתניהו למינהל האזרחי, דרך שר הביטחון, לקדם את נושא שטחי נכסי נפקדים, השטחים הקרובים למקום הנוכחי של היישוב שבעליהם לא אותרו, תקדם את המהלך. זה לא קורה, אומר גורם מדיני בכיר, כי יועציו הקרובים מולכו וראש המל"ל נגל, מזהירים אותו מהתגובה האמריקנית, הרואה גם בהפקעת נכסי נפקדים 'גזל של אדמות פלשתיניות'. ונתניהו המבוהל גורר רגליים.

גם בליכוד כבר מתחילים לגלות מורת רוח מהסחבת שראש הממשלה נוקט בנושא. אישיות בכירה בליכוד, מהאגף היותר ניצי במפלגה, אמרה לי בפגישה בחול המועד, שנתניהו לא ינקוט שום מהלך אם לא יהיה עליו לחץ פוליטי מאסיבי. ומי יכול להפעיל לחץ כזה? האישיות הבכירה בליכוד הצביעה על שדולת ארץ-ישראל בכנסת. שני ראשים לשדולה, אחד מהליכוד – יואב קיש – ואחד מהבית-היהודי, בצלאל סמוטריץ'. לגבי שניהם אין לפקפק בנאמנותם המוחלטת לארץ ישראל. לגבי שניהם אין לפקפק ברצון לפעול להצלת היישוב, ובכל זאת לא ניכר לחץ פוליטי מכיוון השדולה.

אמת, הפיתרון של נכסי נפקדים אינו ודאי ואינו מושלם. היועץ המשפטי מנדלבליט מוכן ברצינות לבחון את האופציה הזו, למרות שהפלשתינים שולפים כל מיני הוכחות מהכובע, שהם בעלי הקרקעות. המינהל האזרחי מתייצב לצד הפלשתינים, ומעודד אותם להוכיח בעלות על השטחים. ישנו הפתרון שעליו כתבנו בטור האחרון, של חיזוק שבות רחל, ומתוך כך חיזוק ציר חוצה שומרון ההתיישבותי, ובמקביל להביא להסדרת ההתיישבות כולה. אימוץ דו"ח השופט המנוח אדמונד לוי, למשל, יכול לסייע לכך ביותר.

רק דבר אחד אסור לעשות: להישאר שאננים מתוך מחשבה שבסוף או שהפריץ ימות, או שהכלב ימות, או שהבעיה תיפתר מאליה. נתניהו ידוע עד כה כבעל הגישה שלא לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים. במקרה של עמונה, זה עלול להיות הרסני – תרתי משמע.