לתפוס טרמפ על טראמפ

לפתע פתאום, דווקא כאשר היה נדמה שהעולם מתקדם לכיוון של גלובליזם פוסט-לאומי, פוסט-משפחתי ופוסט-אלוקי, שלושה אירועים מסעירים ומפתיעים מצביעים על קיומו של מרד מבעבע נגד אותם ערכים.

שלושה נצחונות

ראשית, נתניהו ניצח בגדול בבחירות האחרונות והקים ממשלה ימנית; זאת, למרות התערבות אמריקנית פולשנית וניבויי כישלון קודרים. שנית, העם הבריטי דחה את החזון הכלל-אירופי ובחר בברקזיט. ולסיום, טראמפ ניצח אל מול תקשורת עוינת באופן קיצוני שתקפה אותו ללא לאות.

שלושת האירועים הללו היו למעשה משאלי-עם לגבי תפיסת העולם של אובמה והאיחוד האירופי. בוחרים לכל אורך הקשת שמתחילה בירושלים, עוברת דרך לונדון ומגיעה עד אלסקה ענו בקול בהיר וזועם: החזירו לנו את מדינותינו. השיבו לנו את ערכינו.

אם נהיה פיקחים וממוקדים, נוכל להיעזר ברוח-העתים החדשה הזו המנשבת בגבנו, בכדי להתקדם באופן עוצמתי כאן בישראל. הדברים אמורים במיוחד בממשל החדש של טראמפ, עם קשריו האיתנים לישראל ואפילו ליהודה ושומרון. ממשל זה, אשר דוחה את השקפת העולם של אובמה, מציע לנו שלוש הזדמנויות גדולות לתפוס עליו טרמפ:

מות "שתי המדינות"

בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים, ישראל היתה נתונה לאיום של השמדה. במקום זה, החליט הא-ל להשיב את ליבה של ארץ ישראל לידיו של העם היהודי, ואויבי צה"ל ניגפו בפניו בניצחון מזהיר. אבל פישלנו. לא סיפחנו את חבלי לב הארץ. תחת זאת, אפשרנו להלך רוח חלופי, המלווה בנראטיב אנטי-ישראלי, להתפתח באותם חבלי ארץ, ואז לשלוח גרורות לעולם כולו.

בהמשך, במקום לתקן את הבעיה ולהחיל שם את החוק הישראלי, מדינת היהודים בלעה את השקר על "פלשתין" ופצחה בחלוקת חבלי ארץ לארגוני טרור שמטרתם להשמידה.

פתרון "שתי המדינות" נועד להיכשל. מעולם לא היתה דרך לפצח לשניים את גוש האדמה הזעיר הקרוי יהודה ושומרון, לקרוע אותו מידיהם של בעליו היהודיים האמיתיים, ולאפשר לג'יהאדיסטים להשתמש בו כרמה אסטרטגית ממנה ניתן לתקוף את יתר מדינת ישראל.

ואולם, זו בדיוק נוסחת "הפתרון" שהמנהיגות הישראלית קנתה, ושהממשלים בארה"ב אימצו. פתרון שתי המדינות, כך לימדו אותנו עד בוא הבחילה, הוא הפתרון היחידי לסכסוך. כל ממשל אמריקאי מאז ג'ימי קרטר מנסה לדחוס את ה"פתרון" הזה לגרוננו.

אבל יש שינוי באופק. לא מזמן הצביעה המפלגה הרפובליקנית פה אחד לבטל את הסעיף במצע הארצי שלה שתמך בפתרון שתי המדינות. המפלגה דחתה את הרעיון שישראל היא "כובשת", והכירה בכך שתנועת החרם על ישראל היא "בעלת אופי אנטישמי ושואפת להשמיד את ישראל".

לא מזמן הצהירו חברי הוועדה המייעצת של טראמפ בנושא ישראל, ג'ייסון דב גרינבלאט ודייוויד פרידמן: "ארה"ב אינה יכולה לתמוך בהקמתה של מדינה חדשה שבה הטרור מתומרץ, מפלגות פוליטיות ומוסדות שלטון מהללים מחבלים, והטייתם המושחתת של כספי סיוע חיצוניים היא עניין שבשגרה".

עם בחירותו של טראמפ, נפתח צוהר לסיום המלאכה שהחלה במלחמת ששת הימים, לקדם תוכנית פעולה להחלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון, ולפרק את הרשות הפלשתינית. ברור מה צריך להיות הצעד הראשון לקראת הגשמת החזון הזה: אם הקפאת הבניה ביהודה ושומרון היתה ויתור לאובמה, הרי שזהו הזמן לתקן את החטא ההוא ולבנות, לבנות, לבנות.

אולי אפשר אפילו להקים איזה מגדל טראמפ בקרית ארבע.

העברת השגרירות לירושלים

המבחן הברור הראשון של ממשל טראמפ יהיה המעבר המובטח של שגרירות ארה"ב מתל-אביב לירושלים, וההכרה הגלומה במהלך, כי ירושלים היא בירת ישראל.

האמת היא שטראמפ לא יצטרך לעשות שום דבר בכדי לגרום לדבר הזה לקרות. "חוק שגרירות ירושלים" עבר בקונגרס ה-104 ב-23 באוקטובר, 1995, וקרא להעברת השגרירות מתל אביב לירושלים. הוא גם קבע כי ירושלים צריכה להישאר מאוחדת, וכי יש להכיר בה כבירת ישראל. החוק עבר ברוב של 93 מול 5 בסנאט, וברוב של 374 נגד 37 בבית הנבחרים. ואולם, הוא מעולם לא יושם, בשל התנגדותם של הנשיאים קלינטון, בוש ואובמה, שמנעו את המהלך בנימוק של "שיקולים בטחוניים".

טראמפ צריך רק להימנע מלחתום על הצו שחוסם את יישום החוק, בכדי שהחוק – המשקף את רצון העם האמריקני – ייושם הלכה למעשה. זו הזדמנות לתפוס טרמפ על טראמפ ולמחוק את המצב המביש, בו ידידתה הגדולה של ישראל אינה מכירה בזכות היהודים לירושלים.

לדחוק את איראן והג'יהאד

הוועדה המייעצת של טראמפ על ישראל כתבה: "למרות עיסקת הגרעין עם איראן ב-2015, מחלקת המדינה של ארה"ב תייגה את איראן שוב, באחרונה, כמדינה המובילה במתן חסות לטרור. היא מסכנת את המזרח התיכון בפרט, אך גם את העולם כולו, בכך שהיא מממנת, מחמשת ומאמנת ארגוני טרור הפועלים מסביב לעולם, כולל חמאס, חיזבאללה, וכוחות הנאמנים לנשיא הסורי בשאר אסד. על ארה"ב לפעול נגד שאיפתה... המתמשכת של איראן להשיג נשק גרעיני".

הנצחונות של נתניהו, ברקזיט וטראמפ היו אות מהבוחר הבינלאומי שעייפנו בוויתורים לג'יאהד – וכי אנחנו רוצים לדחוק אותו לאחור. בבריטניה ובארה"ב, אנשים רוצים לשים סוף להגירה בלתי-מסוננת ומסוכנת, וכאן בישראל, עלינו לדרוש ממנהיגינו להכות בתשתית הג'יהאדיסטית שמתקיימת בתוך גבולות ארצנו. עידן אובמה עודד את איראן והג'יהאד העולמי. עידן טראמפ הוא הזדמנות לדחוס את השד האפל הזה בחזרה לבקבוק.

ואולם, הג'יהאד לא מנהל את מלחמותיו רק באיראן, סוריה ועזה. הוא נמצא גם בקמפוסים של ארה"ב ובתקשורת האמריקנית. חלק ניכר מכוחו של הג'יהאד נגד ישראל יושב במשרדים כמו אלה של הניו יורק טיימס ובקמפוסים כמו זה של אוניברסיטת קליפורניה בברקלי – מקומות שמשפיעים על מיליונים ע"י לימודם ושידורם הבלתי פוסקים של מסרים המערערים את הלגיטימיות של ישראל.

בעניין זה כתבו יועצי טראמפ בנושא ישראל: "ממשל טראמפ ינחה את משרד המשפטים לחקור ניסיונות מתואמים בקמפוסים להפחיד סטודנטים התומכים בישראל".

זו הזדמנותנו לתפוס טרמפ על טראמפ בכדי לנטרל את המגמות האנטי-ישראליות בעולם כולו. בחירתו של טראמפ מהווה, בחלקה, הוקעה של האידיאולוגיה ה"פרוגרסיבית", הכוללת בתוכה, כמובן, את ההתנגדות לישראל.

הטרמפ דורש עבודה קשה

בניגוד לטרמפ רגיל, שלא דורש יותר מלהתיישב במכונית ולתת לנהג לנהוג, הטרמפ על טראמפ הוא הזדמנות שדורשת מאיתנו הרבה עבודה. ההצלחה אינה מובטחת. כמו עם הישגי מלחמת ששת הימים, ניתן לרתום את ההזדמנות או לתת לה להתבזבז. אנו, הישראלים, מחוייבים ללחוץ על מנהיגינו בכל הכוח, לעשות את המירב עם הרגע הזה. זה הזמן שבו אמריקנים פרו-ישראלים חייבים לוודא שממשל טראמפ יממש את הבטחותיו להגשים את המנדט פרו-ישראלי בו זכו, ואת המצע הרפובליקני.

זה הרגע שבו על כולנו לצאת ולדחוף את העגלה הזו למחוז מבטחים. הנצחונות של נתניהו, ברקזיט וטראמפ הם התחלה טובה אבל שום דבר לא יקרה באופן אוטומטי. בואו נפשיל שרוולים, ננצל את ההזדמנות, ונתפלל לה' שייתן לנו את הכוח להצליח.