ראש לשועלים
ראש לשועלים

לראש הממשלה אין כל סיבה לחשוש מ"בדיקה" בנושא רכישת הצוללות. גם בפרשה האחרת, שאותה מנסים לחבר באורח מלאכותי לנושא הזה, של רכישת ספינות להגנה על מתחמי השאיבה של הגז בלב ים, לא צריכה להיות לו כל עילה לדאגה מפני נבירה בכל הניירת.

אלא שזאת לא עומדת להיות בדיקה אמיתית. היא תהפוך עד מהרה ל"קרקס תקשורתי". הוא יהיה מלווה בהדלפות זדוניות, חלקיות ומכוונות מטרה.

פרשנויות-מטעם ישלטו בכיפה - ובכך עיקר הבעיה. הציבור יקבל שברי ידיעות לעוסות שיעברו דרך הפריזמה של עיתונאים מוטים פוליטית – וגם צווים של ביהמ"ש לא יוכלו לחסום את מה שהולך לקרות.

קשה להאמין שמישהו מכל אלה שיגיעו בכל ערב למהדורות החדשות עם סיפורים שאך זה יצאו מתנורם של מדליפים יהיה לגמרי נקי משיקולים זרים או באמת חרד לטוהר המידות במינהל הציבורי. כל מי שדרש "בדיקה" ברמה זו או אחרת משתייך לחבורה מיוחדת מאוד.

שר הביטחון המודח, משה (בוגי) יעלון, הוא דוגמה טובה לכך. אין אדם שמאמין שהעלימו ממנו את המהלכים שהביאו לרכישת הצוללות במימונה הנדיב של ממשלת גרמניה. הוא בוודאי גם ידע שבנימין נתניהו מזדרז לסיים את העסקה לפני הבחירות הממשמשות ובאות בגרמניה. זה בדיוק מה שהוא עשה בעת שהוא סגר את הסכם הסיוע עם הממשל היוצא בארצות הברית.

יעלון בוודאי גם ידע שהגרמנים לא יתרמו אפילו שקל אחד אם הצוללות לא ייבנו בגרמניה – ושיש רק מספנה אחת שיכולה לעמוד במשימה כזאת. הם בנו בעבר צוללות עבור מדינת ישראל והם יודעים בדיוק לשם מה נבנות הצוללות הללו. היכולת שלהן לשאת טילים שוברי-שוויון היא זאת שעומדת בלב העניין. ואם ממשלת גרמניה ביקשה שגם העסקה האחרת תימסר לאותה מספנה ללא מכרז – אז גם בעניין הזה צריך היה לראות את הדברים בראייה כוללת.  

שר הביטחון הקודם לא יכול היה שלא לדעת את כל אלה. אביגדור ליברמן מדבר על "זיכרון פגום" של מי שעבר לספסלי האופוזיציה, מה שמצביע אפילו על כשל אישיותי. שכן, את מה שידעו בקבינט הביטחוני-מדיני או בוועדת חוץ וביטחון או במועצה לביטחון לאומי או במערכת הצה"לית צריך היה לדעת גם מי שעמד בראש הפירמידה. מכאן, שההיתממות שלו כעת מעוררת הרבה תמיהות ולא מעט גיחוך.

לעיתונאי זה או אחר מותר להפוך אותו ל"מקור" אבל מי שכך נוהג, כמו אחרון "השטינקרים", צריך לדעת שלא זאת הדרך לחזור למרכז העשייה הפוליטית. הדלפות סלקטיביות נהוגות רק בעולם התחתון. שם, מי שנתפס בקלקלתו ממהר להציע את עצמו כ"עד מדינה". יעלון, עתיר הזכויות, איננו כזה - ולכן מוטב לו שירחק מדבר שקר. עוד נכונו לו עלילות במערכת הפוליטית שלנו הפושטת צורות ולובשת אחרות לפני כל מערכת בחירות, תופעה שמבטיחה שתימצא מפלגה שתרצה להתקשט ברמטכ"ל לשעבר.

אינני יודע, כמובן, מדוע יעלון נוהג כפי שהוא נוהג – אבל אני כן יודע שעל עגלתו קפצו לא מעט אופורטוניסטים. חלק מהם משתייכים ל"מחנה הציוני", מותג שכשל בבחירות האחרונות בגלל הכיעור שבחיבור בין מרכיביו, וחלק אחר משתייך לקבוצה של עיתונאים ששמו להם למטרה לנגח את ראש הממשלה הזה בכל דרך אפשרית.

זה לא צלח באמריקה – ואין שום סיבה שאצלנו תהיה עדנה לאלה שמנצלים את קרבתם למיקרופונים כדי לייצר אג'נדה פוליטית אלטרנטיבית.