וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם

הרב יוסף כרמל , ח' בכסלו תשע"ז

הרב יוסף כרמל
הרב יוסף כרמל
צילום: עצמי

ה"מקום" מהו? בחמדת ימים לפרשת ויצא תשע"ד, הסברנו כי צירוף המילים מקום + שם, רומז לנוכחות שכינה. מה שהופך מקום חומרי למקום קדוש בעל משמעות רוחנית. 

בחז"ל ובראשונים מצאנו כמה כיוונים:

יונתן תרגם: "וְצַלִי בַּאֲתַר בֵּי מוּקְדָשָׁא" ובעקבותיו רש"י: "הוא הר המוריה שנאמר בו (לעיל כ"ב ד) וירא את המקום מרחוק", 

חזקוני פרש: "מאבני המקום מאבני המזבח שיצחק אביו נעקד עליו" 

בעל הטורים העיר: "ג' פעמים כתיב מקום בפסוק. רמז לג' רגלים שיעלו בניו למקום ההוא" 

כולם מצאו ראיות ורמזים לכך שמדובר בהר הבית, הר המוריה, מקום המקדש. רשב"ם ורד"ק פירשו אחרת ולא ייחסו למקום זה כל ייחודיות. 

הרשב"ם הסביר: "אירע לו דרכו במקום אחד חוץ מעיר לוז" 

ומעין זה ברד"ק: "בדרכו פגע בָּעֶרֶב במקום אחד שהיה בדרך יום אחד מבאר שבע, והיה עֶרֶב ולן שם כי לא יכול ללכת יותר באותו יום כי כבר בא השמש בבאו במקום".

אבן עזרא ראה בפסוק המופיע בסוף הפרשיה: "וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל" (בראשית כ"ח יט) ובפסוק המופיע בפרשת וישלח: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ" (שם, ל"ה א) כמי שמפרשים מהו ה"מקום" שעליו נאמר וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם. לכן פירש שהכוונה לבית אל. ראיה נוספת הוא הביא מדברי הנביא הושע: "והטעם במקום הידוע היום, וכן אמר הושע ושם ידבר עמנו (הושע יב, ה), כי הוא התנבא על ירבעם בן יואש, והוא היה בבית אל, ואמר לשון רבים בעדו ובעד עמוס, ובספר עמוס מבואר".

ננסה לבאר את המסתתר מאחורי פירושו של אבן עזרא. לתרגום, לרש"י, לחזקוני ולבעל הטורים היה חשוב להדגיש כי כבר בתקופת האבות הר הבית היה בבחינת המקום המיוחד לעבודת ד'. 

אבן עזרא רצה ללמדנו שאף על פי שבתקופת האבות לבית אל היה מקום חשוב בעבודת ד', עם בחירתה של ירושלים בימי דוד נפסלו שאר המקומות. 

ירבעם הראשון, שחלק על מלכות בית דוד ובחירתו לדורות, חלק גם על בחירתה של ירושלים. לכן הקים בבית אל מרכז לעבודת ד'. נביאי האמת יצאו כנגדו חוצץ. הראשון שעשה זאת היה איש האלקים שבא מיהודה שחז"ל זיהו אותו עם עדו הנביא (עיינו מלכים א י"ג כל הפרק, מלכים ב כ"ג יז, מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק לז ד"ה עשרה נקראו). 

אליהו נאבק בחיאל בית האלי, שהיה כנראה ראש הממסד הדתי בבית אל, שמשך את העם לעבודת הבעל (עיינו סוף פרק ט"ז ותחילת פרק י"ז, במלכים א). 

גם הנביא עמוס ניסה להילחם באמציה כהן בית אל, והגיע עמו לעימות חזיתי שגם ירבעם השני היה מעורב בו (עיינו עמוס ז' ז-יז). 

הנביא הושע, שהאבן עזרא מצטט אותו ואלו דבריו: "בַּבֶּטֶן עָקַב אֶת אָחִיו וּבְאוֹנוֹ שָׂרָה אֶת אֱלֹהִים: וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיֻּכָל בָּכָה וַיִּתְחַנֶּן לוֹ בֵּית אֵל יִמְצָאֶנּוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ" (י"ב ד-ה) מתמצת בסדרת רמזים, בשני פסוקים אלה, את המאורעות המרכזיים בפרשיות: תולדות – ויצא – וישלח, שקשורים לבית אל ולמאבק של יעקב בעשיו ובשרו. לשון הרבים שנקט הושע בסוף דבריו משמשת לדעת אבן עזרא, הפניה לביקורתו של הנביא עמוס כנגד בית אל וכהניה.

הבה נתפלל שהקשר של כל עם ישראל כולו, על כל חלקיו, עם ירושלים יתחזק וילך. לירושלים יש את הכח לאחד את כל עם ישראל.

מתוך העלון "חמדת הימים"