קראתי את הטור מלא השנאה של ירון לונדון (ידיעות אחרונות) שבו הוא מביע חרדה עמוקה לגורל נכדיו שעשויים "ליפול לידי בוגרי המכללות מהדגם שכונן הרב אלי סדן בעלי", ומזהיר את הציבור בישראל מפני החשש הכבד שבנם או בתם ייפלו בידי קצינים בוגרי המכינות הקדם צבאיות הדתיות.

לונדון הינו עיתונאי ותיק, מוערך ומוכשר, אך נראה שחסרה לו מידה של פלורליזם ופתיחות לדעות אחרות. שנאתו לדת ולדתיים מעבירה אותו על דעתו. מצד אחד הוא מתאר את בוגרי המכינות הדתיות כלוחמי

ם עזי רוח וגיבורים שהקריבו ומקריבים את נפשם למען הגנת המולדת, ומצד שני הוא קובע כי: "הבחורים המצוינים האלה דוגלים באפליה, סולדים ממופעי מחול, תומכים בהוצאות להורג, ומתקוממים נוכח השאלה אם הם נוטים להצביע למפלגות ליברליות".

אני לא יודע על סמך מה קבע מר לונדון שאותם לוחמים עזי רוח תומכים בהוצאות להורג, אבל אני יכול לשער. אני מניח שלונדון קובע - בהיותו עיתונאי שכידוע מוסמך לקבוע קביעות כאלה - שתי הנחות עבודה: האחת שאלאור אזריה הוציא להורג והשניה, שכל בוגרי המכינות תומכים בו. ההנחה הראשונה איננה מקצועית ואיננה תפקידו של עיתונאי אלא של מפקדי צה"ל ובמקרים מסוימים של בית המשפט. ההנחה השנייה כל כך רדודה, מכלילה ושטחית, עד שקשה להתייחס אליה ברצינות.

לונדון מזכיר באותה נשימה אפליה ותמיכה בהוצאות להורג, עם סלידה ממופעי מחול. שתי ההאשמות הראשונות אכן חמורות, ויש להתלבט אם הן רק הכללה והוצאת שם רע, או שמדובר כאן בהסתה של ממש. ההאשמה השלישית מעידה כי זווית מבטו של לונדון צרה ומצומצמת מכדי להכיל בתוכה אנשים שמכבדים את ערכי הצניעות להם מחנכת תורת ישראל.

לא הייתה מזיקה לו קצת סובלנות כלפי השקפות עולם אחרות. האם לונדון היה מעז לדבר כך על קצינים בדואים או דרוזים? האם היינו עוברים לסדר היום אם עיתונאי דתי היה מזהיר מעל דפי העיתון את נכדיו משירות תחת קצין שאינו מניח תפילין בכל יום?

גם טענתו של לונדון על "התקוממות נוכח השאלה אם הם נוטים להצביע למפלגות ליברליות" היא שערורייתית. צה"ל עצמו הזדרז להבהיר כי קיומן של שאלות כאלו במבדקי התאמה שעורך צה"ל למלש"בים היא תקלה וכי שאלות מסוג זה יוסרו לאלתר מהשאלונים. כנראה שדובר צה"ל היה צריך להתייעץ עם מר לונדון לפני שהוציא את ההבהרה. שוב לא נותר אלא להסביר כי לונדון תקוע בתוך תפיסת עולמו הצרה, עד כי הוא אינו מסוגל להבין מה לא בסדר בשאלה כזו.

כקצין ששירת בצה"ל במשך 25 שנים עם כל עם ישראל, וכמי שסיכן את חייו עבור חיילים ואזרחים בעלי השקפת עולם שונה משלי בתכלית (כולל עבור ירון לונדון ומשפחתו, ילדיו ונכדיו) אני מוחה בתוקף על דברי השנאה והארס של לונדון.

כאיש הציונות הדתית וכתלמיד גאה של הרב אלי סדן, אני מאחל לירון לונדון שכל צאצאיו יזכו לשרת תחת מפקדים טובים וערכיים, חילוניים כדתיים, כולל כאלו שגדלו על הערכים הנפלאים שאליהם מחנך חתן פרס ישראל הרב אלי סדן.