יעקב אבינו עבר ייסורים רבים לאחר הבריחה מבית לבן. מדרשי חז"ל מיחסים את רצף האירועים הקשים לאי קיום נדר. 

לאחר שיצא מחרן, יעקב אבינו נדר נדר בהר המוריה שאם הקב"ה ישמור עליו ויפרנס אותו הוא יחזור למקום ויבנה בית לה' כמו שכתוב: "וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה ה' לִי, לֵאלֹקים. כב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים". 

לאחר שהוא לא קיים את נדרו למרות שהקב"ה נענה לבקשותיו הוא נענש על ידי מפגש קשה עם עשו, מאבק עם המלאך, חטיפת דינה על ידי שכם ומות רחל אמנו. 

כמוו שכתוב: " ואמר רבי ינאי הנודר ואינו משלם פנקסו מתבקרת לפני הקדוש ברוך... הביא עליו עשו ובקש להרגו נטל ממנו כל אותו דורון עזים מאתים לא הרגיש, הביא עליו המלאך ורפש עמו ולא הרגו שנאמר ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו זה סמאל שרו של עשו שבקש להרגו שנאמר וירא כי לא יכול לו ונעשה צולע, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת דינה שנאמר ותצא דינה, כיון שלא הרגיש באת עליו צרת רחל שנאמר ותמת רחל ותקבר" (מדרש תנחומא וישלח סימן ח). 

למרות הצרות, יעקב אבינו לא הבין שהן באו בגלל הנדר. לכן הקב"ה אומר לו בצורה מפורשת ללכת לבית-אל ולבנות שם מזבח, כמו שכתוב: וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ (בראשית לה,א). 

הפרשה הזאת מעלה חמש שאלות שבע"ה ננסה ליישב בדרך חדשה. 

1. איך יתכן שאיש צדיק כמו יעקב אבינו יאחר בקיום הנדר שלו ויצטרך לקבל תזכורות כואבות מהקב"ה? 

2. מדוע הוא קיים את נדרו בשני חלקים?

3. ראשית הוא בנה מזבח ומאוחר יותר הקים מצבה? מהו ההבדל בין בנית מזבח לבין הקמת מצבה?

4. מדוע פרשת פטירת רחל אמנו סמוכה להקמת המצבה בהר הבית? 

5. למה התורה אינה מתארת את האבלות של יעקב אבינו על אובדן אשתו האוהבה, בדומה לאברהם אבינו שבכה על שרה או יעקב אבינו שהתאבל על יוסף? 

ראשית עלינו להבין את מהות נדרו. יעקב אבינו נדר לבנות את בית המקדש ממש, כך יוצא לפי פשט הפסוק: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה--יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹקים (בראשית כח,כב). 

כדי לבנות בית אלוקים יעקב אבינו חשב שיש לחכות את השלמת השבטים. נראה לומר שיעקב אבינו חיכה להשלמת שנים עשר השבטים כדי לקיים את נדרו. בנין בית המקדש אינו דבר השייך לפרט אלא לכלל ישראל. 

ראוי לציין שהר המוריה נמצא ברובו בנחלה של בנימין, לכן היה מקום לחשוב שמן הראוי לחכות ללידת בנימין בארץ ישראל כדי לבנות את בית ה'. 

לאחר שהקב"ה מצווה אותו לקיים את נדרו אין יותר מקום לספקות. ראוי לציין שהקב"ה מבקש מיעקב אבינו לקיים את נדרו בשני שלבים, ראשית לבנות מזבח ומאוחר יותר להקים מצבה. 

כמו שכתוב: "קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל וְשֶׁב-שָׁם; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ--לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ... וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל-יַעֲקֹב עוֹד, בְּבֹאוֹ מִפַּדַּן אֲרָם; וַיְבָרֶךְ, אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר-לוֹ אֱלֹהִים, שִׁמְךָ יַעֲקֹב: לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, יִשְׂרָאֵל... וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן". 

לאחר בנין המזבח הקב"ה מברך את יעקב אבינו ומשנה את שמו לישראל. נראה לומר שיעקב אבינו קיים את נדרו בשני שלבים: הראשון הינו הקמת המזבח והשני הקמת המצבה. המזבח העשוי מאבנים רבות מהווה מבנה זמני שאינו קבוע. לעומת זאת מצבה העשויה יחידה אחת הינו דבר שנשאר בנוי לאורך זמן.

המצבה מהווה מעין בנין בית המקדש של קבע והמזבח בנין זמני המכין לבנין של קבע. יש לנו הוכחה לכך בפסוקים הסמוכים (6 פסוקים בדיוק) להקמת המצבה. כאשר יעקב אבינו קובר את רחל אמנו התורה מציינת שהמצבה שמעל קבר רחל אמנו תתקיים לאורך זמן, עד ימינו. כמו שכתוב: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם".

ניתן לפרש את סמיכות הפרשיות והאבל של יעקב אבינו בדברים הבאים. נראה לומר שלידת בנימין הביאה לו נחמה, כאשר היא מבשרת על בנין בית המקדש העתידי לאחר שהוא כבר קיים את נדרו. העצב מלווה בשמחה של השלמת שתים עשרה השבטים ולידת בנימין בארץ ישראל שיזכה לקבל את מקום המקדש בנחלה שלו. 

ניתן למצוא קשר נוסף בין קבורת רחל אמנו ובין גאולת ישראל. אם מתבונים בפסוק יד' ופסוק כ' המבנה שלהם זהה ומתחיל באותן המילים. 

יד וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-דִּבֶּר אִתּוֹ--מַצֶּבֶת אָבֶן.... 
כ וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה, עַל-קְבֻרָתָהּ--הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל, עַד-הַיּוֹם.

נראה לומר שברוח הקודש יעקב אבינו ראה את מלכות בית דוד שתצא מבית לחם וגם את קיבוץ הגלויות העתידי, כמו שכתוב בירמיה: "כֹּה אָמַר ה', קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים--רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ,.......: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-ה', וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. טז וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-ה'; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם".

נראה להוסיף כי יעקב אבינו הראה לנו את הדרך של בנין בית המקדש השלישי. שלושת האבות נמשלים לשלושת בתי המקדש. יעקב אבינו בא כנגד בית המקדש השלישי. 

ניתן ללמוד את זה בצורה מפורשת מדברי ישעיה כאשר הוא מתנבא על ימות המשיח ומכנה שלוש פעמים את בית המקדש: בית יעקב. כמו שכתוב: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב... בֵּית, יַעֲקֹב--לְכוּ וְנֵלְכָה, בְּאוֹר ה'. כִּי נָטַשְׁתָּה, עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב- כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם" (ישעיה ב, ב-ו). 

ניתן לעיין בתלמוד הבבלי המשבח את יעקב אבינו שקרא להר המוריה: בית. (מסכת פסחים דף פח ע/א). 
מסדר הפעולות של יעקב אבינו ניתן ללמוד איך לבנות את בית המקדש השלישי. ראשית בונים מזבח בהר הבית, לאחר מכן הקב"ה מברך אותנו ונותן לנו כוחות להמשיך כדי לבנות בנין של קבע. 

בע"ה נלך בדרך יעקב אבינו ולא נחכה לריבוי צרות כדי להבין את הרמזים של הקב"ה המכוון אותנו משנת תשכ"ז לבנין בית המקדש השלישי בב"א.