אלוקים משחק במחבואים!

הרב נתנאל יוסיפון , י"ח בכסלו תשע"ז

הרב נתנאל יוסיפון
הרב נתנאל יוסיפון
צילום: עצמי

הנער יחיאל מיכל, נכדו של רבי ברוך ממז'יבוז' (שיום ההילולא שלו ב- יח' כסלו. רבי ברוך היה נכדו של הבעש"ט הקדוש), שיחק פעם במחבואים עם חבירו. התחבא יחיאל מיכל במחבוא טוב, והחבר חיפש וחיפש עד שהתייאש והלך.

המתין יחיאל מיכל זמן רב במחבואו, והיה בטוח שמחפשים אחריו. לבסוף, יצא ממחבואו וגילה לתדהמתו, שהתחבא לחינם וחברו כבר הלך מזמן. נעלב הנער, פרץ בבכי, רץ לסבו רבי ברוך והתלונן פניו על מעשיו של חבירו.

זלגו עיני רבי ברוך דמעות, ואמר – "כך אומר גם הבורא: אני מחביא עצמי, אבל אין איש רוצה לחפשני".

אפשר להבין סיפור זה בפשטות, כרומז על אותה אמונה באלוקים הקיימת אצל רוב בני העולם, יהודים כגויים. אמונה הנובעת מהסתכלות בבריאה, והבנה שבריאה זו לא נוצרה לבדה, אלא יש מסדר ובורא לעולם.

אך תובנה פשוטה זו קשה, שהרי רוב בני העולם דווקא מחפשים את אלוקים במחבואו, ומוצאים שהוא הבורא. לפיכך, נראה שמסתתרת כאן תובנה עמוקה יותר.

תובנה זו מסתתרת במאמר נוסף של רבי ברוך (שני הסיפורים מופיעים ב- אור הגנוז). אמר רבי ברוך: ' מפעלו הגדול של אליהו הנביא לא היה זה שעשה נפלאות. מפעלו הגדול היה, שבשעה שנפלה אש מן השמיים, לא דיבר העם על הפלא, אלא כולם קראו: "ה' הוא האלוקים"'!

אכן, ה' ברא את העולם. רוב אנשי העולם גם יודעים שמאחורי העולם מסתתר הבורא. אך כמעט כל באי העולם מרוכזים ב'שליחים' של ה' ולא נפגשים עם ה' באופן גלוי. לדוגמא – כשקורה נס, אנשים מתרכזים בסיפור הנס, ושוכחים שעיקר העניין להתרכז ב- ה' מחולל הנס.

וביתר ביאור – בחיינו, אנו שקועים ביום יום בענייני הקיום הגשמיים. לעיתים, אנו עסוקים גם בעניינים רוחניים כתורה ותפילה, אך כמה פעמים חושבים אנו ממש על האלוקים? כמה פעמים ממלמלים אנו את התפילה, ושוכחים לחשוב שעניינה של התפילה היא פגישה עם ה' כמה פעמים לומדים אנו תורה ושוכחים להתרכז בה' נותן התורה?

אלו ה'מחבואים' של ה', שמעטים היוצאים לחפשו בתוכם. ה' מסתתר בתוך העולם, התורה והמצוות ועלינו לחפשו.

ואולי רמוזים הדברים בפרשת וישלח. ארץ ישראל היא ארץ השכינה, ולפיכך כניסת יעקב לארץ מבטאת את המפגש עם ה'.

יעקב אבינו עובר במקלו את הירדן ושב לארץ בשני מחנות. נושא הוא 4 נשים, מוליד לפחות 12 ילדים (כולל דינה), ולהבדיל – צובר גם בהמות ורכוש רב. כוחות אלו אמורים לסייע לו במאבקו מול עשיו ובהתנחלותו בארץ המובטחת.

אולם ערב הכניסה לארץ, נותר יעקב לבדו, "ויאבק איש עימו". כך מתברר לו, שבמאבק מול כוחות הרוע, ובכניסה לעבודת ה', אל לאדם לסמוך על כל כוחות הסיוע, אלא לסמוך רק על ה'. לינוק ממנו ישירות, ומכוחו להיקרא ישראל!