לאורו נלך

הרב אביעד שינוול , י"ט בכסלו תשע"ז

הרב אביעד שנוולד
הרב אביעד שנוולד
צילום: ישיבת שדמות נריה

יט כסלו

היום זהו זמן מיוחד מאוד. לא כל יום דומה לחברו ולכל אחד מהם יש את ענינו הייחודי. בי"ט כסלו אנחנו נפגשים ונזכרים הצדיק עליון שסייע למהפכה גדולה בעולם. לא עוד תורה הגנוזה בתוככי בית המדרש אלא תורה שהולכת ומתפשטת לכל קצוות המדינה. לא עוד קדושה המצומצמת רק בקרב קבוצה קטנה של צדיקים אלא העצמת התשוקה לדבקות אצל כל גווני עם ישראל.

ביום עליון זה נפטר הרב הגאון משה צבי נריה זצ"ל. דור שלם נשען על דמותו האדירה של הרב. עם המון ענווה ופשטות הקים עולה של תורה בכל קצוות העם והארץ. מאילת ועד קרית שמונה נמצאים תלמידיו לומדים ומלמדים תורה להמוני בית ישראל.

ענקיותו של הרב נריה התבטאה גם בחכמת הנר שלו. הנר מפיץ אור קטן ומצומצם המסוגל להאיר גם מקומות חשוכים ומוסתרים. לעומת זאת השמש מזריחה אור גדול אך איננה מצליחה להגיע למקומות מוחבאים. הרב נריה הזריח אור אדיר וכללי, אור השמש. הוא היה איש חזון שדאג מאוד למצב התורני של הדור וראה לנגד עיניו את אתגרי השעה. הוא דאג להקים מאות ישיבות ואולפנות ברחבי הארץ. הרב הוביל בעצמו את התנועה למען ארץ ישראל.

בשנתו האחרונה הוא ייסד והקים ישיבת הסדר בבקעת הירדן כחלק מהעצמת חבל ארץ ייחודי זה. בנוסף לאורו הכללי הזורח עלינו היתה לו יכולת להאיר מאור קטן, אור של נר, "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ כז). הוא התייחס לכל תלמיד כבן. היה משקיע מזמנו ומרצו לטובת תלמידי הישיבה והקשיב לכל אחד מהם כאילו הוא כל עולמו. הרב לא ויתר על אף אחד והאמין אמון גמור בתלמיד ובכוחותיו הגנוזים בו. לא תמיד הנוער היה במצב עליון אך הרב המשיך להאמין בכל נער ונערה. בזכות אור נרות של הרב נריה קם וגם ניצב דור אדיר המאוהב בתורתו ובארצו. 

את חייו סיכם על מיטת חוליו במשפטים אדירים: "קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהיפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!"

לאורו נלך!

הכותב הוא ר"מ בישיבת "שדמות נריה" על שם הרב משה צבי נריה