החלטת האו"ם האחרונה, שאחריה הגיע
בחירתו של דולנד טראמפ הכתה גלים של הלם בארה"ב, שגם שם, הבחירות לא סבבו רק על שני מנהיגים אמריקנים בעלי מצע שונה, אלא גם על שני עולמות עם חזון ומשנה פוליטית שרחוקים זה מזה מזרח כמערב. ידידים מארה"ב אף סיפרו לי שהסלידה מבחירתו של טראמפ הייתה כה מוקצנת, שאפילו אנשים שהיו ידידים זה לזה בפייסבוק, איימו למחוק את חברות הצד שני, אם הוא השתייך למחנה הרפובליקני.
גם ההחלטה בשבוע שעבר במועצת הביטחון באו"ם, שבשורה התחתונה יש לומר, הייתה נגד ישראל ולא בעדה, לא הצליחה לגרום לסוג של אווירת אחדות, אף לא במס שפתיים, בין השמאל והימין. למעשה, היא אף חשפה קרע של מריבות והשמצות בין הפוליטיקאים השונים, שרואים זה בזה במצבים מסוימים כמעט כאויב ולא כידיד ושוכחים על הדרך את העובדה ששניהם מייצגים את מדינת ישראל כמדינה אחת, ולא אחד את צפון ישראל והשני את הדרום.
הסוגיה מתחדדת עוד יותר עת צופים על כניסתו הטרייה של האיש החזק בעולם לנשיאות ארה"ב, שחרף העובדה שנשיא זה חמוש בארסנל פוליטי שמתבטא בתמיכה במפעל ההתנחלויות ובהעברת השגרירות אל בירתה ירושלים, אנו חוזים באבסורד מצד אחר.
למרות היותו, בהנחת הביניים כמובן, הנשיא האוהד ביותר שאי פעם היה למדינת ישראל,
קשה אולי לדמיין זאת, אך אם מנהיגי העולם היו מכירים בזכותה של ישראל להתיישב בכל חבלי ארצה, מתוקף האמונה בתנ"ך, והכרה זו הייתה כוללת אף את העולם המוסלמי, עד כמה שזה נשמע הזוי. שלמעשה גם בספרם הקדוש הקוראן, מוזכר לפחות פעם אחת שאללה נתן את הארץ הזו לבני ישראל (סורה 7:'ממרום החומה' פסוק 137), האם גם אז במציאות תיאורטית זו, השמאל היה מתעלם מאותה תמיכה גלובלית וממשיך לדבוק ברצונו לסור מירושלים, חברון והשומרון...?!
אך אנשים ממחנה זה, צריכים לקיים את חשבון הנפש הראוי בשאלה עד כמה קיימת אותה זיקה אמיתית לאדמה זו, ואם היא אכן קיימת, איזה מניעים באמת(ולא החשש מהבידוד בעולם) ממשיכים לכסות אותה תחת האדמה.
נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש בזמנו, גם היה מבין אוהדיה הגדולים של ישראל וידיד קרוב של רה"מ לשעבר, שרון. אך בתקופה זו, חקוקים בזיכרונם של רוב אזרחי ישראל מתקפות טרור בלתי פוסקות, הלוויות כל שני וחמישי, ומרחץ דמים שנדמה שלא יהיה לו סוף.
אך כעת, בשל השינויים החדים בפוליטיקה הלאומית והעולמית, קיימת האופציה שדווקא עלייתו לשלטון של נשיא מעין טראמפ, שנתפס כחובב מושבע של ימין באשר הוא, מסוגל להסלים את המתיחות ולהעמיק את המחלוקות בין גוש הימין והשמאל בארץ.
אני לא חושב שישראל זקוקה לנשיא אמריקני אנטישמי מוצהר (לא רק נגד התנחלויות) כדי למצוא את המחבר ולא את המפרד. הוויכוח היכן לתלות את התמונה בבית, בצד ימין או שמאל מתגמד עת שאנו שרויים במרחץ דמים של טרור או מלחמה עקובה מדם.