יאכלו ענווים וישבעו

הרב אברהם סתיו , ו' בטבת תשע"ז

הרב אברהם סתיו
הרב אברהם סתיו
צילום: עצמי

הלכות כשרות זכו לכך שיקיימו אותן, אך לא לכך שילמדו אותן. שבת וכשרות הם שני התחומים ההלכתיים המובהקים שהשומר אותם נחשב (בעיני החברה, כמו גם בעיני החוק) לאדם שומר מצוות.

אך בעוד שלימוד הלכות שבת מלוות את האדם לאורך כל שנותיו במערכת החינוך הדתית, הרי שבהלכות כשרות ייתכן שהוא ייתקל לראשונה כשילמד את דיני "איסור והיתר" במהלך הבחינות לרבנות.

הסיבות לכך רבות ומגוונות. ראשית, הלכות כשרות עצמן קשות ומורכבות יותר מרוב הנושאים ההלכתיים. הן משלבות גורמים ומשתנים רבים, באופן שאיננו מצוי בדיני שבת, ברכות או טהרת המשפחה. גם הפיזור שלהן על פני הש"ס והשולחן ערוך מקשה על הלימוד. שנית, המפגש היומיומי עם דיני כשרות מצומצם יחסית: כל אדם צריך לדעת איזו ברכה מתאימה לכל מאכל, ואילו פעולות אסורות בשבת.

אך את מוצרי המזון אנו רוכשים לרוב עם כשרות מן המוכן, ואנו נדרשים לבירור הלכתי רק כאשר מתרחשת תקלה במטבח או כשאנחנו יוצאים מן המרחב המוכר לנו (לחו"ל או למקום שאינו שומר כשרות).

אך קיים גם גורם נוסף המקשה על לימוד הלכות כשרות: היעדר ספרות בהירה ומסודרת. כל חתן וכלה המתכוננים לחתונה יכולים לבחור מתוך למעלה מעשר אפשרויות את הספר שממנו ילמדו את הלכות טהרת המשפחה. בתחום דיני שבת כבש בעבר את השוק ה'שמירת שבת כהלכתה', אך כיום גם לו קיימים מתחרים רבים.

זה המצב גם בדיני ברכות ותפילה, שלא לדבר על חגים. אך בתחום הכשרות המצב שונה לחלוטין: קשה מאד למצוא ספר מסודר המסכם ומנגיש את ההלכות לציבור הרחב. יוצא מן הכלל הוא ספרם של הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל, "ואכלת ושבעת", שיצא לאור לפני שנים ספורות ומעניק הנחיות מעשיות ברורות ובהירות לניהול המטבח.

ספרו החדש של הרב משה כהן, "יאכלו ענוים וישבעו – מדריך עיוני להלכות כשרות המזון" (שני כרכים, בהוצאת המחבר), נועד למלא פונקציה קצת אחרת. אין הוא מקביל ל'שמירת שבת כהלכתה' או לסדרת 'פניני הלכה', המתמצתים את ההלכות המעשיות באופן ידידותי. אפשר להשוות אותו דווקא לסדרת 'הלכה ממקורה' של הרב י"ץ רימון על השמיטה והמועדים, או לספר 'שערי אורה' על הלכות נדה, שעניינם לימוד יסודות ההלכה ושורשיה והענקת ידע עמוק ומבוסס יותר לפני ההגעה לשורה התחתונה.

ספרו של הרב כהן מבקש ללוות את הקורא בתהליך של לימוד הסוגיות הנוגעות להלכות כשרות, מן המקורות ועד להלכה למעשה. תהליך שבסופו יידע הקורא לא רק כיצד לנהוג בפועל במטבח הביתי או בנסיעה לחו"ל, אלא גם מדוע הוא נוהג כך. ומהו השורש לעמדות השונות ולמנהגים השונים. מהן השאלות שמהן נובעים הבדלים בין סוגים שונים של כשרויות. מהם הדינים המחויבים מעיקר הדין, ואילו מהווים רק חומרה שהחמירו בדורות האחרונים.

למרות שהספר פורס את המקורות והשיטות, אין הוא נשאר ללא הכרעה. מתוך הלימוד הוא מגיע להכרעה הלכתית-מעשית ברורה, שאותה הוא מפרט בקטע קצר המובא בסוף כל פרק. כך למעשה יכול הספר לשמש ככלי רב-תכליתי לסוגים שונים של לימוד. באופן אישי עשיתי בו שימוש הן כספר לימוד שבעזרתו אפשר לעבור בתוך כעשר דקות על נושא הלכתי בצורה יסודית, והן כספר הלכה פרקטי שבו אפשר למצוא הנחיות מעשיות לשאלות המתעוררות מדי פעם.

עם זאת, בבסיסו מהווה הספר תשתית לסוג אחר של לימוד: עיון מעמיק שיכול להיעשות כחלק מלימוד לבחינות הרבנות, או סתם כדי ללמוד את התחום בצורה רצינית. למעשה, הורתו של הספר בתכנית לימודי הלכה-למעשה של ישיבת הר-עציון, אותה קתדרה שאני זוכה להחזיק כיום. משום כך כל פרק פותח בדפי מקורות והפניות, והלומד מוזמן להיעזר בקישורים (בצורת קוד הניתן לסריקה בפלאפון) לשיעורים של הרב המחבר, על הנושאים הנידונים בספר.

עובדה זו יוצרת סרבול מסוים, גראפי ותוכני, עבור הלומד הרגיל, וייתכן שאפשר היה לבצע עבודת עריכה ועיבוד יסודית יותר למען אלו שלא יפתחו את המקורות בעצמם.

אף על פי כן, בסופו של דבר זהו ספר ראוי ביותר, הממלא חלל במדף הספרים של הבית היהודי, ואני מקווה שהוא ימלא גם את החלל בידע ההלכתי הציבורי ויגדיל את וההבנה שלנו בכל הנוגע לדברים שאנחנו מכניסים לפינו.

כריכת הספר
צילום: המחבר