"את אחי אנכי מבקש" – חובת גילוי האמת בפרשת ילדי תימן

הרב שלמה רוזנפלד , י' בטבת תשע"ז

הרב שלמה רוזנפלד
הרב שלמה רוזנפלד
צילום: עצמי

תמוה מאוד כיצד פרשת היעלמותם של ילדי תימן, לא מגיעה אל פתרונה, קרוב לשבעים שנה! מדוע רק גופים פרטיים או קרובי משפחה, צריכים לעשות מאמצים עילאיים ולהיאבק בהרבה גופים ממלכתיים, כדי לזכות אחרי כל הרבה זמן רק בגילוי המסמכים החלקיים, של פרשה קשה זאת. אסור לפתור זאת באנחת הרווחה, כי לא נמצאה עדות לשום התארגנות חטיפתית או מערך לאימוץ מתחסד.

ראשית, חובת העדות: יש בהחלט כמה עדויות על היעלמות שיטתית על ידי עובדים שונים, בין מבתי החולים ובין מאנשי הקליטה. ייתכן והם לא הבינו מה קורה, אך חובת המדינה כיום לחקור הדבר כדי שלא יעברו על איסור "כובש עדותו", כנזכר בשאילתות (שאילתא סח):

ותניא מניין שאם אתה יודע לו עדות שאין אתה רשאי לשתוק עליו, ת"ל 'ולא תעמוד על דם רעך'. וכן כתב הרמב"ם (מצות לא תעשה רצז): וכבר אמרו שמי שיכבוש עדות תכללהו גם כן זאת האזהרה.

שנית, הסרת החרם המשפטי: החיסיון החמור וארוך השנים מבחינה משפטית, שהטילו ממשלות ישראל לדורותיהם, כולל ועדות החקירה השונות, הוא מעשה מחפיר ביותר, המזכיר את החרם שהטילו האחים על מכירת יוסף. בנושא כל כך רגיש הנוגע לדיני נפשות, צריך גם למצוא את הדרך המשפטית לפתיחת תיקי אימוץ ושאר צעדים משפטיים, על מנת להגיע לחקר האמת והורדת הסבל של המשפחות ואולי אף של הילדים הנעלמים.

שלישית, מידת הרחמים: קיימות עדויות רבות של הורים, המעידים שכאשר עשו בירורים בשעת מעשה, היחס אליהן מצד הגורמים השונים, היה קורע לב !! לא רק התעלמות או חוסר רגישות ושכחה להודיע להם. גם אחי יוסף היו חסרי רגישות כלפי יוסף אך במיוחד כלפי אביהם יעקב, כפי שנתנו לו לחשוב כי "טרף טורף יוסף, חיה רעה אכלתהו". זו המידה היסודית של רחמים כלפי הורים וקרובי המשפחה של הילדים הנעלמים. לכן, חובת המדינה להביא לידיעתם, היכן הם.

רביעית, היעלמות וודאית: גם וועדת החקירה האחרונה של השופט קדמי, קבעה במסקנותיה, כי גורלם של כמה עשרות ילדים לא ידוע. כיצד אפשר להשאיר מסקנה שכזאת, ללא מענה?! וכי היינו עושים זאת כלפי נעדרים בכל אסון כלשהו? הרי זאת גדולתו של העם היהודי וממשלות ישראל לדורותיהם, שעשו כל מאמץ לגילוי כל זיק של תקווה אודות כל נעדר !

חמישית, חובת ידיעת האמת מול התיישנות: מי שרודף צדק ומחפש את האמת, צריך לגייס את כל הכוחות העומדים במדינה לשם בירורה של האמת, במיוחד שמדובר בדיני נפשות ממש. אין בעולם של צדק ואמת, מושג של התיישנות. אולי אין ממצאים או צורך לענישה, ועל כך צריך הרבה התייעצות ושיקול דעת ורגישות, אך בוודאי שעצם בירור האמת ועשיית הצדק עם המשפחות, היא חובה בסיסית של המדינה.

מה הבעיה היום, לקחת גופי חקירה של משטרה ושאר גורמים ציבוריים רציניים, לערוך בדיקות רציניות של נושא כל כך רגיש וחמור, ולא להסתפק רק בוועדות שאוספות חומר ולא נותנות שיניים לבדיקות שלהן. כשמדינת ישראל רצתה לחקור נושאים כבדי משקל היא ידעה לפתוח בחקירה או בבדיקות של גופים ממלכתיים שהגיעו למסקנות יותר ברורות, במיוחד, שמדובר בהיעלמם של אלפי ילדים !!

פרשת יוסף ואחיו הנקראת בשבועות אלה צריכה לשמש נר לרגלנו, כי בסופו של דבר, גם האחים של יוסף, עשו כל מאמץ לגילוי האח האבוד ואף הסתכנו לשם כך, בעימות חריף עם המשנה למלך מצרים. זו גדולתו של עמנו, היודע להתעלות מעל שגיאות או טעויות העבר. כשם שיהודה ערב ליעקב כי יחזיר את בנימין, אף המדינה שערבה לעולי תימן ושאר העולים, צריכה להתעלות, ולהשלים מצווה זאת של קיבוץ גלויות עד תומה.